קסא

והשגה זו הוא בשכלו ממש, והוא הנק' נשמה להיותה חלק אלוק' ממעל, ע"כ יש לה בחי' השגה במושכל בבחי' אלקו' ומשכלת בכל ענין אלקו' דוקא (והיינו משום דאימא⁸ עילאה מקננא בכורסייא שהוא עולם הבריאה כידוע⁹ דנשמה בבריאה ורוח ביצירה ונפש בעשי', ובחי' בינה דאצי' גם שנק' מבין¹⁰ ולא בבינה ידיעא מ"מ נתצמצם צמצום האור שלה גם בבריאה להיות ג"כ בחי' השגת אלקות בנשמות) ומשכן הנשמה במוח, אבל בחי' רוח הוא רק בחי' התפעלות הנפש ביותר הבאה מההתבוננות דגדלות הוי' ושבחיו וגם מחסדיו הרבים והעצומים, ובפרט מאשר הוא מתבונן כי הוא חיינו ואבינו האמיתי וכה"ג מזה יתפעל הנפש ביותר, וזהו בחי' כח מיוחד בנפש כי יש שאין טבע בנפש כ"כ להתפעל מזה, וז"ש כי תוכן¹¹ רוחות ה', שיש כמה מדריגות חלוקות זו למעלה מזו בבחי' התפעלות הזאת, וכמו שיר המלאכים שמתפעלים ביותר משבחו של מקום באמרם קדוש, ונק' רוחות כמ"ש עושה¹² מלאכיו רוחות, שיש בהם כמה מדריגות זו למעלה מזו כו', וכך הוא ברוח¹³ האדם העולה למעלה בהתפעלות באמרו שיר ושבחו של מקום בפסוד"ז וכה"ג (וע"כ מדריגת¹⁴ דוד בשירים ותשבחות הוא בבחי' רוה"ק כידוע), וכמו שיש מדריגות חלוקות זו למעלה מזו בבחי' השגת הנשמות שנק' נשמת שדי כו', דהיינו משום דז"א מקנן באצי' שהוא בחי' רוח, ושם עולם המלאכים שמתפעלים בשיר ובשבח כו', כל חד לפי קבלתו מבחי' רוח דאדם העליון, בחי' ז"א שמתצמצם ומאיר בעולם היצירה כו', וע"כ עיקר מדריגת המלאכים הוא באהוי"ר, כי בחי' רוח זה שהוא כח ההתפעלות מן השבח הוא בחי' רוח אלקי שמעורר את האהבה האלקי' הטבעי' המוסתרת, ויש דו"ר שכליי' כו', וז"ש כי תוכן לבות הוי' יש שמתפעל כך ויש מתפעל כך, דהיינו לפי מדריגות חלוקים שבבחי' הרוח שלהם כו' וד"ל, ובחי' נפש הוא כמו התפעלות המלאכים שנק' אופנים בעולם העשי' בבחי' הודאה בלבד שהוא רק בחי' הסכם הנפש בבחי' קעומ"ש המביא לידי מעשה דוקא להיות סו"מ ועשה טוב מפני היראה למרוד ולהפרד מיחוד העליון וכו' (והיינו משום דמל' מקנן בעשי' בחי' יראה תתאה דמל' בבחי' העשי' לבד, ויש בזה ב' מדריגות אופנים וחיות הקודש, שהאופנים רק בבחי' הודאה מרחוק כו', וחיות הקדש בבחי' דו"ר טבעיים דהיינו שאין העיקר בהתפעלות מצד ההתבוננות בשבח דוקא, אלא היא טבעי' כמו מדות טבעים באדם וכמו שמבואר במ"א וד"ל). וג' מדריגות הללו נר"ן הן ג' מדריגות בבחי' ג'