קמט

ובכ"ז יובן ג"כ מה45 שמקשה בגמרא תרי קראי אהדדי דכתיב ואספת דגנך כו' וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ומשני לא קשי' כאן בזמן46 שישראל עושין רצונו של מקום (אז נאמר ועמדו זרים כו') וכאן כשאין ישראל עושין רש"מ (אז נאמר ואספת דגנך כו'). והנה לכאורה זה תמוה דהאיך יאמר דקרא דואספת דגנך מדבר כשאין ישראל עושין רש"מ הלא בפ' שני' והי' א"ש כו' מדבר דוקא כשישראל עושין רש"מ כמ"ש והי' א"ש תשמעו אל מצותי כו' לאהבה את ה' ולעבדו בכל לבבכם כו' ונתתי מטר כו' ואספת דגנך כו'. אך הנה באמת אין פי' עושין רצונו או אין עושין כפשוטו אלא הכונה בפי' עושין לשון המשכה מלמעלה שימשיכו מלמעלה למטה לעשות רצונו ש"מ כו', וע"ד שאמר ברוך47 המקום שהכונה שיומשך ויתברך ממקור המקום בבחי' מקום שהוא ו"ק מעלה ומטה כו', כך פי' עושין רצונו של מקום להמשיך ולעשות בחי' רצה"ע למקום ואז יהי' נק' רצונו של מקום כו'.

וביאור הדבר הנה ידוע דעצמו' אא"ס ב"ה הוא בבחי' אחה"פ מושלל מכל ספי' ומדה וכמ"ש אנת48 חד ולא בחושבן כו' עד ולאו מכל אינון מדות כלל, וא"כ מושלל גם מבחי' רצון כמו שמושלל מבחי' חכ' וכמ"ש חכים ולא בחכ' ידיעא וכמה שביאר בכלל ולאו מכל אינון מדות כלל כו'. אך ע"י בחי' הצמצו' נמשך בבחי' קו כו' ואז נק' חכים ומבין כו' רק לאחזאה כו'. וע"כ אנו מבקשי' יה"ר מלפניך כו' שצריך להמשיך אור א"ס ע"י צמצום עד שיומשך בחי' רצה"ע שנק' כתר עליון כידוע, וז"ש יהי"ר מבעל הרצון כו', והיינו ע"י הארת סובב בממלא ממשיכים ממקורא דכולא להיות התגלו' רצה"ע. וזהו ג"כ פי' עושין רצונו של מקום, פי' ממשיכים מבחי' סובב לבחי' ממלא להיות רצה"ע מאיר במקום שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה כו' ואז נק' רצונו של מקום, והיינו ג"כ פי' ברוך המקום כו' וד"ל. אך לכאורה האיך ביכולת כנ"י להמשיך המשכה עליונה כזו לעשות רצון למקום העליון כו'. הנה הוא ע"י אהבת בכל מאדך שנז' בפ' ראשונה דק"ש ואז נאמר ועמדו זרים כו' שהוא מדבר כשישראל עושין רש"מ כו'. אבל בפ' שניה דוהי' א"ש כו' שלא נאמר בה בכל מאדך ע"כ אמר שמדבר כשאין ישראל עושין רש"מ, ולזה אמר שם ואספת דגנך כו', ואעפ"י שמקיימין המצות כו'.

וביאור טעם הדברים הנה כתיב ואהבת בכל מאדך, היא בלי גבול למטה וכמ"כ מעורר למעלה בחי' מאד העליון שהוא בחי' עצמות אא"ס ב"ה הנק' סובב הכללי כנ"ל, ומבואר למעלה דקמי' כחשיכה כאורה ע"כ נאמר אז ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' (שלא יצטרכו בעצמם לברר בירורים דרפ"ח כו' כי גם חושך לא יחשיך כו' מפני התגלות סוכ"ע למטה כמו למעלה וכמו לעתיד אחר הבירור כו'). אבל בפ'

הערות

  1. 45. מה שמקשה בגמרא. . דכתיב ואספת דגנך וכתיב ועמדו זרים : ראה ברכות לה, ב. דברים יא, יד. ישעי' סא, ה.
  2. 46. בזמן שישראל עושין רצונו של מקום : בהבא להלן ראה ג"כ לקו"ת שלח מב, ג ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פפ"ו. אוה"ת נ"ך כרך ב' ע' תתנג. לקו"ש חי"ב ע' 98 ואילך (ובהנסמן שם).
  3. 47. ברוך המקום : נוסח ההגדה.
  4. 48. אנת חד ולא בחושבן : ת"ז ד"ה פתח אליהו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.