תרסח

מקור לחכמה וכמאמר דלית²⁴ מחשבה תפיס' בי' כו' אפי' מחשבה סתימא' כו' וע"ד הרצון שבאדם למטה שהוא למעלה מן הטעם לגמרי כנ"ל שנק' בחי' יחידה כו' וע"כ הקוץ הזה פונה למעלה להיו' כי אינו אלא בחי' רמז בעלמא ולא גילוי אור במציאת איזה דבר מה כמו החכמה וכיוצא להיותו דבוק בעצמו' המאציל לגמרי וע"כ הוא פונה למעלה לעצמו' אור א"ס דכתיב בי' אני²⁵ ה' לא שניתי כו' וד"ל.

וזהו ולא²⁶ אבה ה' לשמוע אל בלעם כי ע"י אתעדל"ת בבחי' קוצו של יו"ד למטה כנ"ל נעשה אתעדל"ע בבחי' הרצון הפשוט הנ"ל שלמעלה מן הטעם לגמרי הנרמז בקוצו של יו"ד וע"כ ממילא ולא אבה לשמוע אל בלעם הגם שבלעם מקטרג בטוב טעם ודעת שלימה כנ"ל אבל אעפ"כ אינו חפץ לשמוע לטענתו אחר שרצונו בישראל הוא בבחי' עצמיו' הרצון שלמעלה מן הטעם אין הטעם של הקטרוג עושה בו שינוי התפעלות כלל ואע"פ שיש לו טענה אין שומעין לו כלל משום דמה שאין שומעי' לו הוא ג"כ בלא טעם ודעת כו' וזהו ולא אבה לשמוע כו' שלא שמע כלל לטענת בלעם מטעם הנ"ל וד"ל.

ועתה יש להבין בחי' היו"ד דשם הוי' בנפש כו' דהנה היו"ד שהוא רק כמו נקודה א' בלבד הנה הוא מורה על בחי' הצמצום לצמצם ולהעלים א"ע מכל וכל עד שלא נשאר רק כמו נקודה א' בלבד וביאור ענין היו"ד למעלה היינו בחי' החכמה כנ"ל שהיו"ד בחכמה לפי שהחכמה²⁸ נק' כח מה להיותו בבחי' אין וכמ"ש בראשית²⁹ ברא אלקי' שהבריא' בחכמה³⁰ שנק' ראשית הגילוי מן ההעלם כי נתצמצם העצמו' ולא נשאר בגילוי אור רק כמו נקוד' <שלו>

א' והוא אור החכמה וע"כ נאמר שם אלקי' בבריא' דחכמה כמ"ש בראשית ברא אלקים שהצמצום²⁷ הוא בשם אלקים³¹ בכל מקום כידוע לפי שהחכמה הנה היא באה מן ההעלם דכתר בבחי' צמצום והסתלקו' להעלים העיקר ולהיו' נגלה רק אפס קצהו כמו עד"מ ברק³² אור המבריק וכמ"ש ויצא³³ כברק חצו כו' וכידוע וז"ש רז"ל בתחלה³⁴ עלה במחשבה לברוא במדת הדין שהוא בחי' היו"ד דחכמה³⁵ שהוא בחי' הדין והצמצום ואח"כ שתף עמו מדת הרחמי'