31

,ויזכור אלקים" אין לדעת בדרך הפשט ששם הו" הוא מדת הרחמים ושם אלקים הוא מדת הדין (כפי שמובן, לכאורה, מלשון רש"י ,זה השם מדת הדין הוא .. והוא שם מדת הרחמים" - ניסוח המצביע על חידוש שלומד רש"י מן הפסוק) -

כי, בנוסף לכך הקביעה זו עצמה טעונה הסבר: כיצד ניתן ללמוד על ענין השמות מן הפסוק ,ויזכור אלקים" יותר מאשר מן הפסוקים הקודמים ,וירא. ה'... ויאמר. ה'...", הרי עוד ועיקר: מיד בתחילת התורה, על הפסוק ,בראשית ברא אלקים", כבר הסביר רש"י בפירושו: ,ולא אמר ברא ה, שבתחילה עלה במחשבה לבראותו

במדת הדי וראה... והקדים מדת הרחמים .. דכתיב% ביום עשות ה' אלקים...".

ב. מדת הרחמים מכריעה

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דיוק הלשון בפירוש רש"י, שהוזכר לעיל, על המילים .ברא אלקים" - ,וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין":

מדברי רש"י? ,והקדים מדת רחמים"

נחג שיחות 55

מובן, שלא זו בלבד שהקדוש-ברוךהוא שיתף את מדת הרחמים עם מדת הדין - שהעולם יונהג בשתי המדות בשותפות שווה - אלא הוא העניק למדת הרחמים קדימה לגבי מדת הדין, כפי שנקבע הסדר בפסוק ,ביום עשות ה' (ולאחר מכן) אלקים..." - כלומרי, שמדת הרחמים היא העיקר. זאת אומרת, כאשר העולם הוא במצב שבו שוקלים אם יש לנהוג במדת הרחמים או במדת הדיןי, הרי מדת הרחמים קודמת ומכריעה?'.

על כל פנים מובן, שכל הנעשה בעולם חייב להיות לפי ההכרעה וה,פסק" של מדת הרחמים. גם העונשים הבאים מלמעלה אינם יכולים להתבצע ללא הסכמת מדת הרחמים, שהרי אם תיתכן הנהגה של דין ללא הסכמת מדת הרחמים, ייווצר שוב מצב של ,.אין העולם מתקיים".

יש הכרח גם במדת הדין - ,ושתפה למדת הדין" - כי כיון שמטרת בריאת העולם היא, כפירוש רש"י'!, ,בשביל התורה", כלומר, אין די בכך שיש תורה, אלא ישראל - ,בשביל ישראל"' -- צריכים ללמוד את התורה ולקיים את מצוותיה, ולכן יש צורך