תקצט

ובראשי חדשיכם (ש"פ קרח)

ש"פ קרח ט"ל לפ"ק.

ובראשי חדשיכם¹ תקריבו עולה לה' כו' ושעיר עזים אחד לחטאת לה', ואמרו בגמ' מה נשתנה שעיר זה שנא' בו חטאת לה', אלא אמר הקב"ה שעיר זה תהא עלי כפרה על שמעטתי את הירח. וצ"ל מה שייך חטא ועון למעלה שצריכים לחטאת. הענין דהנה יש ב' מיני קרבנות עולות וחטאות, עולות ע"פ רוב הם מכבשים כמ"ש עולה תמיד את הכבש גו', וכן בשבת שני כבשים, וחטאות ע"פ רוב הם משעיר עזים כמ"ש שעיר עזים לחטאת לה', לבד חטאת יוהכ"פ פר, וחטאת כהן המשיח פר, ויחיד לפעמים הי' כבשה.

והענין דהנה כתי' את קרבני לחמי² לאשי, שהקרבן הוא לחם לאשי שהם מלאכים וכמו שרפים עומדים שנק' שרפים ע"ש שנתוקדו ברשפי אש³ נק' שרפים או אישים שהם מדרי' א', והקרבן הוא לחם לאשי. וצ"ל מה שייך לחם למעלה, דמשה כשהי' בהר לחם לא אכל מים לא שתה ואמרז"ל אזלת לקרתא עבדית כנמוסי' וא"כ מלאכים כ"ש שאינו שייך בהם אכילה. וכן מ"ש במדר' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים מה שייך זה למעלה.

והענין דהנה צ"ל תחילה ענין צמחים⁴ שרשם למעלה, דהנה אמרז"ל בשעה שא' הקב"ה לאילנות למינהו נשאו דשאים ק"ו בעצמם⁵ מה אלו שאין דרכם לצאת בערבובי' א"ל הכתוב למינהו אנו שדרכנו לצאת בערבובי' עאכו"כ. וצ"ל מה שייך שצומח ישא ק"ו והלא אין לו רק נפש הצומחת, ובע"ח נוסף ע"ז נפש החיונית ומדבר נפש המדברת, אבל הצומח אין לו נפש המדברת ואיך שייך שישא ק"ו, ולזה צריכים שכל ג"כ. והענין דהנה אמרז"ל אין לך עשב למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל, שפועל בו צמיחה מקטנות לגדלות. וזהו מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, חציר הוא עשב שנגדל בכ"י ונפסד מיד, ועשב הוא מתקיים, כמו"כ מלאכים כללות המלאכים נק' דשא כמ"ש תדשא הארץ דשא ובזה יש פרטים חציר ועשב, וזהו יוצר משרתים ואשר משרתיו, יוצר משרתיו הם מלאכים שנק' חציר שהם נבראים בכ"י ונכללים בביטול לאלקות, ואשר משרתיו הם מלאכים שנק' עשב שהם מתקיימים.