תקפב

וצ"ל למה הי' בתחילת הבריאה שהמים יכסה ארץ ואח"כ יהי' הגזירה יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, הי' לו בתחילת הבריאה להיות כך שהארץ יהי' למעלה מהמים, הגם שבטבע הבריאה הוא שכל דבר שהוא כבד יותר נופל למטה יותר, אך הנה הקב"ה הוא כל יכול ובאפשרי שיהי' הארץ למעלה מהמים כמו שאח"כ הי' כן, והי' לו בתחילה להיות כן. וצ"ל על מה זה מרמז. והענין דהנה ים ויבשה הוא עלדאת"כ ועלדאת"ג10, דהנה כל מה שיש בים יש ביבשה חוץ מן החולדה, וההפרש בין ברואים שבים לברואים שביבשה, דהברואים שבים הם מובלעים במי הים, דהנה כל עיקר מהותם הוא מהמים, כמו דגים שעיקר מהותם מהמים לכן יש להם קרירות כמו יסוד המים, וקבלת החיות שלהם ג"כ מהמים וכשפורשין מהים הם מתים. וכמו"כ נבראים דעלדאת"כ כמו מלאכים הנה כ' בי נשבעתי נאום הוי'11, וצ"ל איך אומר מלאך ע"ע בי נשבעתי וכן נאום ה', והענין דהנה מלאך הוא שליח ויש בו כח המשלח, ובפ"ע הוא אינו מהות כלל שהוא בטל בתכלית, והכלי שלו אינו מסתיר כלל על האור והחיות שלו, ודבר ה' הוא הדובר בו והיינו הכח המשלח, ולכן יכול לאמר ע"ע בי נשבעתי נאום ה' שהוא הכח המשלח ובפ"ע אינו מהות כלל, וכן ותקרא שם ה' הדובר אלי' מפני שאינו מהות כלל בפ"ע והוא בטל בתכלית, הגם שיש לו גוף וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, רק שהוא מב' יסודות, דהנה כל דבר כלול מד' יסודות ארמ"ע, אך זהו נבראים דעלדאת"ג, אבל נבראים דעלדאת"כ הם רק מב' יסודות הדקים, מ"מ ה"ה גוף, אלא שהגוף והכלי שלהם אינו מסתיר על האור והחיות שלהם וזהו נבראים דעלדאת"כ. וזהו כמו משה שכ' מן המים משתיהו שהי' נשמה דעלדאת"כ וכמו שהי' בעלדאת"ג הי' ג"כ בבחי' עלדאת"כ, וזהו משה משה לא פסיק טעמא בינייהו, ונבראים דעלדאת"ג הגם שהם מקבלים חיות מהארץ וכמ"ש ארץ אשר ממנו תצא לחם, וכן כל הדברים צומח חי מדבר כולם מקבלים מהארץ, דצומח תחילה נרקב לגמרי והוא העלאת מ"ן להכח הצומח שבארץ ואח"כ הוא צומח מהכח הצומח שבארץ, הרי שהוא בהארץ דוקא דתחילה הוא נרקב לגמרי, וכמו"כ האדם הנה כתי' וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וכמו"כ בע"ח גופם מהארץ ומקבלים חיות ג"כ מהארץ, ומ"מ הם מופרדים מהארץ דהוא חי כשהוא שט באויר או בים, וכן צומח לאחר שנגדל א"צ להארץ. וזהו"ע נבראים דעלדאת"ג שהם נפרדים מהארץ. וכמו"כ יובן למעלה דנבראים דעלדאת"כ הם בטלים לאלקות, ונבראים דעלדאת"ג הם יש ודבר נפרד בפ"ע. וזהו דכתי' גבי משה ונתתי מטר12 ארצכם בעתו והאיך קאמר ונתתי, דמה שאומר ונתתי הוא מפני שקאי בא"י, דהנה כתי' הנותן מטר בארץ השולח מים ע"פ חוצות, דבשאר ארצות הוא שולח מים ע"י שליח אבל בא"י הוא נותן בעצמו, אך איך

הערות

  1. 10. ים ויבשה הוא עלדאת"כ ועלדאת"ג : בהבא לקמן ראה לקו"ת צו טז, ד ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רנה ואילך. רסז ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פד, א ואילך. ועוד.
  2. 11. כמו מלאכים הנה כ' בי נשבעתי נאום הוי' : ראה לקו"ת בחוקותי נ, א. סה"מ תרכ"ט ע' ריד ואילך. תרל"ב ח"א ע' לט. תרל"ג ח"א ע' נא. לקו"ש ח"ג ע' 1014. ח"ד ע' 1087. ובכ"מ.
  3. 12. וזהו דכתי' גבי משה ונתתי מטר : ראה בהנסמן בהערה שלפנ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.