רסה

דאתכסיא בעלמא דאתגליא, אמנם בקרי"ס כשהים נעשה יבשה זהו הוראה שהים בחי' עלמא דאתכסיא נעשה יבשה הוא בחי' עלמא דאתגליא, שזהו לדברי ב' הפי', רק שלפי דמשמע מהזהר עלה בי"ע באצי', ולדברי האריז"ל נמשך האצי' בבי"ע, אך לדברי שניהם נתגלה ונתחבר אצי' עם בי"ע, פי' נתחבר שגם בנבראי' דבי"ע נעשה כמו באצי', וכנודע ההפרש בין ברואי' שבים לברואי' שביבשה, שכל מה שיש ביבשה יש בים רק שהברואים שביבשה הגם כי הם מקבלים חיות מהיבשה הוא הארץ שתוציא צמחה, מ"מ הרי הם נפרדים מהארץ ויכולים לחיות באויר גבוה הרבה מהארץ, אבל ברואים שבים הם מובלעים במי הים והים מובלע בתוכם שזהו בחי' מקיף ומוקף, שלכן אינם טעונים שחיטה להיות כי מבריאות המים המה, ובדגים נא' אסיפה ואסיפתן זהו שחיטתן, כי כשפורשין מן המים מיד מתים כו'. אמנם הנה כתי' וידגו לרוב בקרב הארץ שיהי' גם בארץ בחי' ומדריגת דגים שבים, שגם בקרב הארץ יהי' כן, והיינו ע"י הקדמת קרי"ס שהים נעשה יבשה, ונמצא כי ברואי' שביבשה הלכו בחרבה בים הוא בחי' עלמא דאתכסי', ועי"ז יכול להיות אח"כ שידגו לרוב בקרב הארץ היינו שגם בארץ יהיו במדרי' כמו הדגים שבים, וכמו המלאכי' שנקראי' בשם נוני דימא רבא ונשמות הגבוהות כנשמת משה שנא' בו כי מן המים משיתיהו, ולכן המלאך יכול לומר ע"ע בי נשבעתי²⁵, וכתי' ותקרא שם הוי' הדובר אלי' הגם שזה הי' מלאך, וכן משה אמר ונתתי מטר ארצכם כו', והיינו מפני עוצם הביטול שלהם לאלקות היו יכולים לומר על עצמם שם הוי' או ונתתי כו', ועד"ז יובן ענין וידגו לרוב בקרב הארץ שגם בארץ יהיו כמו דגים שבים בבחי' הביטול דמלאכים ונשמות שהם בחי' נוני דימא רבא כו'. אך כדי לבוא לזה זהו ע"י הקדמת קרי"ס דוקא ולא די בעשר מכות באותות ומופתים שהיו במצרים, כ"א דוקא לילך ביבשה בתוך הים ולבוא לבחי' אמונה ע"י ראייתם שראו היד הגדולה כמ"ש וירא ישראל כו' וכמשי"ת לקמן אי"ה²⁶, וכ"ז הוא ע"י הים דוקא בחי' עלמא דאתכסיא שנעשה יבשה בחי' עלמא דאתגליא כו'.

[ו)] וכדי להיות קרי"ס זהו ע"י שהוליך הוי' ברוח קדים עזה הוא בחי' ההמשכה מבחי' א"ס ב"ה קדמונו ש"ע, ולכן אמרו בזהר ע"פ מה תצעק אלי בעתיקא תליא מילתא, ומחמת גילוי עצום כזה יוכל כל איש זר אשר לא טעם טעם עבודה כלל כמו ישראל שהיו במצרים שהיו מושקעים במ"ט שע"ט, מ"מ ע"י שברח העם מבחי' הרע שבנפשם, ואם כי עדיין הי' הרע בתוקף ובשלימות מ"מ ע"י כי ברח העם יכלו לילך בים ביבשה, להיות כי מחמת עוצם ותוקף הגילוי דקרי"ס יכול כל איש זר לקרב אל הקדש פנימה עד שכל שפחה ראתה על הים מה שלא ראה