רמג
כי ישאלך בנך
בס"ד. (ליל ב' דחה"פ, ל"א).
[zman_begin]ליל ב' דחה"פ[zman_end]
כי ישאלך בנך1 מחר לאמר מה העדות והחוקים כו', והתשובה ואמרת לבנך עבדים[ednref_57_ה] היינו כו' ויוציאנו ה' ממצרים כו' ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים כו'. וידוע שכנגד ד' בנים דברה תורה ושאלה זו מבואר שהיא שאלת בן חכם. ויש להבין מהו שנק' חכם אם אינו יודע ענין העדות כו', וגם ענין יצ"מ. גם מהו ההפרש בין שאלת בן רשע מה העבודה הזאת לכם בפ' בא (י"ב פסוק ך"ו) ובין שאלת בן חכם מה העדות כו' אשר צוה כו' אתכם בפ' ואתחנן (וא"ו פסוק ך'). והגם שמבואר התירוץ ע"ז ששם2 בפ' בא אמר לכם והוציא עצמו מן הכלל וכאן נאמר ה' אלקינו, אעפ"כ הדבר צריך ביאור.
הנה מבואר כאן ג' דברים העדות והחוקים והמשפטים שיש בכללות התורה והמצות. ולהבין ענין העדות, הנה כתיב בשמחה ובטוב לבב מרוב כל,
הערות
- 1. כי ישאלך בנך : מיוסד על חלק מד"ה זה להצ"צ באוה"ת ואתחנן ע' שצט ואילך. והגהות ע"ז שם ע' תד ואילך. [כנסמן לקמן בפרטיות]. מאמר האוה"ת נדפס יחד עם ההגהות בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רה ואילך. מאמר זה נמצא בתוס' הגהות בד"ה זה בסה"מ תרל"ג ח"א שם ע' רכד ואילך. ונמצא בשינויים והוספות בד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' שנה ואילך (וראה גם שם ע' שנא). ובד"ה ויקם עדות ביעקב בסה"מ הש"ת ע' 51 ואילך. ובד"ה כי ישאלך: תשל"ג (והמשכו בד"ה עבדים היינו). תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ד ע' ריג ואילך). תש"מ. תשד"מ (והמשכו בד"ה ויקם עדות ביעקב). תשמ"ו. לקו"ש ח"ג ע' 961 ואילך. לתחילת המאמר ראה גם ד"ה זה בסה"מ תרנ"ד ע' רטז-יז. לכמה מעניני המאמר ראה גם ד"ה כי ישאלך בס' מאמרי אדה"ז פרשיות ח"ב ע' תשמט ואילך. ונו"א שם ע' תשעג ואילך. ובס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' מג ואילך. ובתוס' הגהות באוה"ת ואתחנן (כרך ו) ע' ב'רצב ואילך [וראה בד"ה כי ישאלך תשד"מ (בתחילתו) בטעם הדיוק שכמה מאמרי דא"ח דחג הפסח התחלתם הוא בפסוק כי ישאלך].
- 2. שמבואר התירוץ ע"ז ששם. . אמר לכם. . וכאן נא' ה' אלקינו : ראה בד"ה כי ישאלך להצ"צ באוה"ת ואתחנן פ"ב-ג בשם האלשיך והאברבנאל. ובאוה"ת ואתחנן (כרך ו) שם הוא בשם הרוקח. וראה גם הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים מכ"ק אדמו"ר בשם המחזור ויטרי. ובדעת זקנים מבעה"ת עה"פ. ועוד. [edn_57_ה] והתשובה. . עבדים היינו כו' ויוציאינו ה' ממצרים : כ"ה ל' הפסוק (ואתחנן ו, כא), אך בנוסח ההגדה (פיסקא עבדים היינו) הל' הוא: ”ויוציאנו ה' אלקינו ממצרים". ובשולי הגליון מעיר כ"ק אדמו"ר מהר"ש על נוסח ההגדה: צ"ע דבקרא זה דעבדים נאמר רק שם הוי' לבד , ולשון ויוציאינו ה' אלקינו חיפשתי בקורק' ולא נמצא כלל, ודוחק לאמר שכל כתבי האריז"ל יהי' בנוי רק על נוסח ההגדה, וגם כי מאין סמכו נוסח זה.
- 589. צ"ע דבקרא. . נאמר רק שם הוי' לבד : ראה גם הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' יב פיסקא: ”עבדים היינו כו' ויוציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה", שם מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר: מיוסד על הכתוב (דברים ו, כא) ובהוספות התיבות אלקינו, ובזרוע נטוי' שאינם בקרא. וראה בפע"ח מ"ח וסי' האריז"ל הביאור ע"ד הסוד. ובסידור רבינו ז"ל נתבאר ע"פ דא"ח. ושייכות ובזרוע נטויה לאלקינו מובן גם ע"פ מארז"ל (ב"ר ספי"ב) אשר אלקים מורה על מדת הדין, וזרוע היינו יד שמאל (ברכות ו, א. נזיר ג, ב).
- 590. בקורק' : קונקורדנציה (ס' שרשים ומלים בתנ"ך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- לקוטי שיחות 30 נזיר ג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד נזיר ג, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד</h2> נזיר ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני נזיר ג, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד נזיר ג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט נזיר ג, ב