רכג

ע' בד"ה ואהבת (למ"ד) בסופו¹³, וגם בק"ש אם כיון לבו יצא כי העיקר הוא הכוונה למס"נ באחד כו', ולהתבונן איך דאנת הוא חד ולא בחושבן כו'. ותורה הוא בחי' דבור¹⁴ כמ"ש וידבר ה' אל משה לאמר ויאמר הוי' כו'. וגמ"ח הוא בחי' מעשה המצות. והנה ע"י העבודה ותורה וגמ"ח ממשיכים אא"ס בג' עולמות, ע"י עבודה ממשיכים אוא"ס ב"ה בבריאה, וע"י תורה ביצי', וע"י מעשה המצות בעשי'. והנה לפ"ז תפלה גדול מבחי' תורה, שתפלה היא בחי' מחשבה ותורה היא רק בחי' דבור, וא"כ אינו מובן שהרי לפעמים מצינו שהתלמוד גדול שעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח כדפי' רש"י בפ' מפנין ות"ת היא כנגד כולם¹⁵. אך באמת שניהם אמת, כי לפי שהתורה היא ממקום גבוה יותר לכן נשפלה להתלבש גם בבחי' דבור, כי כל מה שהוא יותר נעלה יכול להשפיל ולירד למטה יותר¹⁶ מאד וכענין מ"ש במ"א בענין ראי' ושמיעה¹⁷ כו', ומ"מ אין המשל דומה לנמשל שהרי ראי' אינו תופס הרוחני כו' ובתורה יש שניהם מחשבה ודבור, כי גם בתורה צ"ל בחי' מח' בחי' עיון התורה וגם דבור התורה כו', ומעשה המצות ע"י נמשך המשכת אוא"ס ב"ה בעשי' וכמשנ"ת בד"ה אך בעשור¹⁸ שמצות הם מצות המלך ונודע שמל' מקננא בעשי' ולהיות כי שרש ומקור המצות הם בגלגלתא בחי' רצון העליון לכן יכולים להיות נשפל שיומשך ע"י המשכת אוא"ס גם בעשי' כו'.

ג) אך הנה כתיב כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא, שאין האור נאחז כ"א במקום שהאש מכלה אותו כמו פתילה ועצים שהאש שורף ומכלה אותם, כך צ"ל הג' בחי' אלו בבחי' ביטול, כי הנה בכלל הג' מדרגות הנ"ל הם ג' מיני כלים פנימי' אמצעי' חיצוני' שהם חב"ד חג"ת נה"י. והנה בחב"ד שורה אוא"ס יותר מבחג"ת נה"י לפי שהם בבחי' ביטול יותר, וכמו שאנו רואים שבאדם יש ג"כ התחלקות ג' מדרגות אלו שהם ראש וגוף ורגל, והנה הראש הוא קטן מכולם ועכ"ז עיקר חיות של האדם הוא הראש, ובראש שורים כל הכחות הנעלים, כמו כח השכל וכח הראי' וכח השמיעה, וכל החושים הדקים כמו הריח, וחיך אוכל יטעם. והגוף הוא יותר גדול מן הראש, ולכן החיות בו פחות יותר מבראש, הגם שבגוף הוא הלב, מ"מ אין דומה בחי' הלב לגבי הראש¹⁹. והרגל הוא גדול אפי' מהגוף, לכך החיות נתצמצם