צד
ה) וזהו שאמרו בזהר תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה, והגם כי אורייתא מח"ע נפקת ובחכמה שורה אוא"ס, מ"מ ענין ו' סדרי משנה זהו כמו שנמשכה התורה במדות כשר פסול, אבל עצמות אוא"ס הוא לאו מכל אינון מדות כלל, וכדי שיהי' נמשך אוא"ס בחכמה הוא ע"י צמצום והמשכת הקו לבד, וזהו רצון אותיות צנור, דהיינו שזה שיומשך הרצון בתומ"צ הוא ע"י צנור וקו דק, לפי שלגבי עצמותו אם צדקת מה תתן לו, וכדי שיומשך ברצון של תורה ומצות שהוא בחי' הנחת עצמותו להתצמצם ברצון הנ"ל זהו ג"כ ע"י ביטול הרצון שלמטה בטל רצונך מפני רצונו, והיינו שילמוד התורה בבחי' ביטול דוקא, כי כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, וע"י הביטול שלמטה גורמים למעלה בחי' הצמצום שמצמצם א"ע ברצון של תורה ומצות, וזהו אורייתא בקוב"ה להיות נמשך אוא"ס בחכמה שהוא בחי' המשכת הקו הצנור הגדול, ואח"כ מהצנור הזה יומשך עוד צנורות קטנים לכל ספי' וספי', ויש בזה חכמה עמוקה איך להמשיך את הצנורות21, עד"מ הצנור המקלח מים מהנהר יש בו ריבוי אופנים שונים איך להמשיכו לכל המקומות המצטרכים אם בכך או בכך, ויש בזה חכמה עמוקה שעפ"י אותה חכמה יעיין ויפקח איך יהי' אופן הליכות הצנור בכלל, ומכ"ש לכל פרט בכל מקום בפ"ע, ולא ילך השפע דרך עקלתון למקום שאין צריך, וגם שיהי' חיבור וקישור בהילוך זה גם מהות אחרון אל מקור הראשון שממנו מקלח הצנור. וכך ע"י התורה נמדד ונמשך אא"ס איך יהי' אופן ההמשכה, שפוסק עפ"י חכמה וטעם כך וכך יהי' אופן ההמשכה בחסד באופן זה דוקא ולא בזולת זה. וע"כ אמרו שיהי' שיעורו במדה דוקא בפאה וכן בתרומה ומעשרות, וגם גזרו כללים בדברים שהמה יפטרו לגמרי בתרומות ומעשרות כמו כלל אמרו במעשר כו' וכן חמשה לא יתרמו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, הרי גזרו שאין גילוי המשכת אוא"ס נמשך ומתגלה כלל בתרומה שתרמו אותן החמשה. וכן בדברים שיוצאים מן הכלל אין מצות מעשר בהן כלל ולא יהי' בהם גילוי אא"ס כלל בעשותן מעשר, וכמו מוץ ותבן22 פטורין מן המעשר לפי שהמעשר הוא אחד מעשרה הוא בחי' קדש העליון שהוא בחי' חכמה, כמ"ש העשירי יהי' קדש לה' מפני שאא"ס שורה בחכמה כו', ובמוץ ותבן להיותו מן הקליפות שנק' מוץ ותבן, להיות שאינם מקבלים רק מבחי' אחוריים ופסולת דקדושה כמו מוץ ותבן שאינן רק פסולת החטה, לכך אין במעשר דמוץ ותבן שורה אור האלקי כלל כדי שלא יהי' עי"ז תוס' יניקה לחיצונים שנק' מוץ ותבן, כי הוא ית' טהור עינים מראות ברע ולא יגורך רע כו'. ולזה הטעם הי' עשו נותן מעשר ממוץ ותבן, כי עשו הוא מסיט' דקליפה שבמוץ ותבן עיקר יניקתם, והוא שיבח עצמו שנתן מעשר ממוץ ותבן, אך זהו כנגד התורה כי במעשר דמוץ ותבן אין שום התלבשות דאור האלקי מטעם הנ"ל. וכיוצא בזה גזרו כל חכמי המשנה כל הדינין והלכות בכל ש"ס ומשנה עפ"י
הערות
- 21. ויש בזה חכ' עמוקה איך להמשיך את הצנורות : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ שם יט, ג-ד. [והבא לקמן הוא ע"פ לשון הביאוה"ז שם בשינויים].
- 22. הקליפות שנק' מוץ ותבן : ראה אוה"ת נ"ך ע' תנג (בשם המאו"א): מוץ ותבן נוק' ודכר דקליפה. וראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 122. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.