שמו

הוספה ד

והמשכילים יזהירו - ביאור מהרה"ח הרד"צ חן ע"ה

ביאור לד"ה והמשכילים יזהירו¹ תרל"ט

— מהרה"ג הרה"ח הרד"צ ע"ה חן —

והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים ואמרז"ל זה הדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה, וצ"ל מה שייך הדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה להמשכילים, ומהו יזהירו.

והנה להבין ענין הרקיע צ"ל ענין מתיבתא דרקיע דמצינו בגמ' קא מפלגי במתיבתא דרקיע בהרת כו', ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טמא, מאן נוכח רבה בר נחמני כו' טהור טהור ובמ"א אי' שמצא זה בתורה² לטהרו כו', והנה צ"ל מאחר דהקב"ה אומר טהור איך שייך דמתיבתא דרקיע יאמרו טמא, וגם מהו"ע מאן נוכח רבה בר נחמני, הגם דמצינו שארז"ל דאין משגיחין בבת קול היינו כשאומרים למעלה על למטה אין משגיחין, דתורה שלמטה הוא לברר ברורים ואם רצון ה' כך הי' מוצא זה בתורה הנגלית, אבל שישאלו למעלה איך פוסקין למטה זה לא מצינו כלל, דלמעלה אינו שייך ברורים דתורה שלמעלה נק' עה"ח ושלמטה עה"ד, וכ"ז במקום בת קול אבל כשהקב"ה אומר טהור אינו שייך כ"ז ואיך אומרים טמא. והנה צ"ל מה שמצינו שתנאים ואמוראים עשו מופתים שיוצאים מדרכי הטבע לגמרי וכמו רפב"י א' גנאי כו' שזה הי' נס גבי משה וס' ריבוא ישראל קודם מ"ת, ועוד אמרו זוטרי דבכו כו', שזה לא מצינו אפי' אחר מ"ת רק גבי ג' נביאים גדולים אליהו אלישע יחזקאל ואצלם לא הי' זה בדרך נס, וצ"ל דאחר מ"ת לא הי' נס כלל ענין קרי"ס ונסים של הנביאים הנ"ל זה הי' ע"י תושב"כ לכן הי' זה נס, אבל בתושבע"פ גם זה אינו נס.