בס"ד. שיחת י"ט אייר - ל"ד בעומר - ה'תשי"ב[ftn_1024_*].
בס"ד. שיחת י"ט אייר - ל"ד בעומר - ה'תשי"ב .
הבריאה1 היא ירידה והשתלשלות2 מלמעלה למטה. והכוונה - שתהי' אח"כ עלי' אחר עלי' ממטה למעלה. וכיון שכן היא הכוונה העליונה - הרי נעשה כן בפועל3. שמאז נגמרה הירידה4 התחילה העלי' אחר עלי', אלא שבגלוי נראה זה בנשמות בג"ע. ובצדיקים גם בעוה"ז, וכמארז"ל5 אשר ת"ח, הנה הן בעוה"ז והן בעוה"ב אין להם מנוחה כי הולכים הם מחיל אל חיל6.
ואף כי במשך שיתא אלפי שני ישנם כמה שינוים7, בעליות וירידות,הרי אמר קרא8 שבע יפול צדיק וקם, שהנפילה היא בשביל הקימה והעלי' שאחר זה, ונפילה וירידה זו מוכרחת היא, וכמבואר בכ"מ בארוכה9, אשר בין מדרי' הקודמת למדרי' נעלית יותר שאחרי' צ"ל בטול באמצע. וגם בסדר הירידה מלמעלמ"ט כן הוא, אשר בין יש ליש צ"ל אין באמצע10.
וזהו שאמר הבעש"ט11, שאף שיכול הוא לעלות בסערה השמימה, כמו אלי' הנביא, רוצה הוא לעבור (דורכגיין) הענין דואל עפר תשוב12, והיינו כי הירידה היותר תחתונה, אל עפר תשוב, הכנה היא למדריגה יותר נעלית מאשר עלי' בסערה השמימה.
וכיון שהירידה הכנה מוכרחת היא לעלי' למדריגה יותר נעלית - הרי, באמת, אין זה ירידה כי אם חלק מן העלי' הנעלית יותר.
וכן הוא בכללות ענין הפטירה ואבלות: בנוגע להנפטר, הפטירה היא13 ענין הואל עפר תשוב בשביל העלי' יותר נעלית שאח"כ. בנוגע לאבלים - יבדלו לחיים טובים - ענין האבלות שהוא מוחין דקטנות13, הוא ג"כ בשביל עלי' למדריגה יותר נעלית שאח"ז.
ויש לומר שזהו ג"כ מתוכן הרמוז בל' הנחמה14, שכוללים האבל בתוך אבלי ציון וירושלים, כי מדרי' משיח ובהמק"ד השלישי הם נעלים הרבה15 יותר מהמדרי' שקודם החורבן, ומשיח נולד ברגע התכופה לרגע החורבן, וכמסופר באיכ"ר16, היינו שתיכף לירידה היותר נמוכה (אבל לא קודם לזה) התחילה הגאולה.
אלא שצריך האדם ליגיעה רבה ועבודה עד שיהי' במדרי' כזו, שבעת הנפילה והירידה ירגישו בפועל, ולא רק להאמין או להבין, איך שאינה אלא הכנה מוכרחת לעלי' למדרי' עליונה ביותר. וזה צ"ל ג"ככוונת המנחמים, כי רק עי"ז אפשר להנחם באמת17, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים18.
------- * -------
הערות
- 1. וגם אצילות בכלל זה וע"ד מרז"ל (פרדר"א פ"ג) עד שלא נברא העולם שפי' גם עד שלא נאצל (עבודת הקודש חלק היחוד פ"ב), גם אצילות דכללות (ד"ה צאו"ר תרנ"ד).
- 2. השתלשלות - מהחכמה ואילך. ירידה - מאוא"ס לחכ'. בכללות יותר: השתל' - לאחר הצמצום. ירידה - עד הצמצום. יעוין לקו"ת ברכה צב, ב. שה"ש מב, ב. וראה ג"כ אגה"ק ס"ך.
- 3. כי אין מעכב, ח"ו, בידו. ובפרט שכוונת הבריאה קודמת לבריאה (גם לאצילות דכללות, כנ"ל) ואין שם שום מציאות שרש ומקור ללעומ"ז, כמובן. - וע"כ צ"ל שהבחירה נוגעת רק במצבם של פרטים, אבל אינה משנית את הסה"כ של הבריאה בכללותה, שהיא בעלי' תמידית, כיון שכך היא כוונת הבורא. - ובעומק יותר צ"ל שגם באיש הפרטי מתקיימת כוונת הבורא, שהוא בעלי' תמידית - דמאי שנא - ועל כרחך הביאור הוא כמשנ"ת בפנים. ובחירת האדם - קובעת מהירות העלי', וע"ד מארז"ל (סנהדרין צח, א) זכו אחישנה לא זכו בעתה. ואופן העלי' - אם הוא ע"י נתינת מקום מראש ללעומ"ז ועי"ז דוקא ינצחו כליל אח"ז (עדמשנ"ת בסהמ"צ מצות איסור עבודת בע"מ. ובכל זה נענש הבוחר, כיון שלא זוהי כוונתו שלו), או עלי' בלי נסיגה לאחור כלל. והוא מעין החילוק דירושלמי ובבלי, שאף שכל קושיא הוא מסטרא דרע, אבל גם היא מסייעת לבירור הדין.
- 4. בסוף ששת ימי בראשית - התחילה העלי' - ויכולו השמים וגו'. וראה אגה"ק סי"ד: בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים יותר .. גבוהין יותר .. שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה. עיי"ש.
- 5. ברכות ומו"ק בסופן (וראה בארוכה תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם וש"ס ע' רצה ואילך).
- 6. מזה מוכח שהעלי' היא ג"כ תמידית, אינה פוסקת.
- 7. ראה חסד לאברהם בתחלתו. לקו"ת ואתחנן ד"ה וידעת פ"ד וביאוריו.
- 8. משלי כד, טז.
- 9. ראה סוף ההקדמה לשער היחוד והאמונה. תו"א ביאור לד"ה ושבתי בשלום בסופו.
- 10. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מל' פכ"ד ואילך. המשך ר"ה ה'תשי"א (תרצ"ד) פ"ב ואילך. ובכ"מ.
- 11. הובא בהמשך בשעה שהקדימו תער"ב ח"ג ע' א'רנז. וראה שיחת י"ט כסלו תרס"ד (שיחת י"ג שבט ה'תשי"א (תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 225)).
- 12. בראשית ג, יט.
- 13. ראה בשער המצות פ' ויחי. ובכ"מ.
- 14. ראה גם תורת מנחם - EIT מנחם ציון ח"ב ע' 565. וש"נ.
- 15. ראה ע"ח שער מיעוט הירח פ"ב. המשך וככה תרל"ז פ"ך. ובכ"מ.
- 16. עה"פ על אלה אני בוכי' בסופו. ועייג"כ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- 17. יעוין סוף מכות שסימן לחורבן היותר גדול דוקא (שועל - הקליפות. מאורי אור בערכו. - מבית קדה"ק), עורר השחוק של רע"ק, וא"ל חכמים: נחמתנו עקיבא נחמתנו*.
- 18. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן להרב דוד שי' ראסקין סכום כסף עבור עריכת התוועדות לעילוי הנשמה. המו"ל . --------- *) ראה בארוכה "הדרנים" על מסכת מכות - משיחות כ"ף מנחם-אב (והתוועדויות שלאח"ז) תשל"ד (לקו"ש חי"ט ע' 67 ואילך). ויו"ד שבט (והתוועדות שלאח"ז) תשכ"ה (נדפס בתורת מנחם - מנחם ציון ח"ב בסופו (ע' 577 ואילך)).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.