457
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . במ"ש בענין השמות* דחתן וחותנו, שלכל אחד ישנו שני שמות ורק אחד מהם שווה הוא בשניהם.
ידוע בזה פסק רבנו הזקן -- בעל התניא והשו"ע -- ופסק נכדו הצמח צדק, שאין בזה מקום לחשש (עיין שו"ת צ"צ אבה"ע סי' קמ'ג, ובפסקי דינים להצ'צ שו"ע יו"ד סי' קטיז).
ובמ"ש בטעם הדבר שאז תקרא האשה לבעלה בשם אביי, ישנןו] וויכוח בזה בכמה ספרים, אבל כתב הרמב"ם דה"מ בשם דלא שכיח. וראה בזה ג"כ שו"ת צפנת פענח (להגאון הרגוצבי) סי' קכ''ח חלק א' ובס' אוצה''פ ח'"א ע' ק' ואילך.
במענה למכתבו מכייג תמוז, בו כותב שהוא בגיל ל' ועד עתה לא התחתן, ומציעים לו נכבדות עם בחורה אשר שם אבי' הוא כשמו, ונתעורר אצלו ספק בקשר עם המבואר בצוואת ר"י החסיד.
והנה כיון שנתאחר כל כך בנישואין, ואם המדוברת יראת ה' ותתנהג כראוי לבנות ישראל הכשרות (בדיוק שמירת טהרת המשפחה, שמירת שבת וכשרות המאכלים ומשקים בתוככי כל מצוות בני ישראל), אזי מהנכון אשר יושיב שלשה רבנים מורי הוראה, ויפסקו הדין, שיוסיפו לו שם אחר ויעלה לתורה ויחתום גם בשם הנוסף, ומה טוב ששם הנוסף יהי' בראשונה, ואזי אין שייך זה כלל לצוואה האמורה, ובלבד שיעשו התנאים לאחרי חזקתו שלשים יום בשם החדש ...
במענה למכתבו מרי"ה לאילנות (כי האדם עץ השדה).
בו כותב אודות הצעת נכבדות עם נערה אשר מצאה חן בעיניו, ובודאי כוונתו שיראת ה' היא כיאות לבת ישראל כשרה.
הערות
- 1. (ממכתב ט"ו סיון, תשי"ז)
- 2. *) ראה לקו"ש חכ"ד ע' 459 ואילך. המו"ל.
- 3. (ממכתב כ"ז תמוז, תשי"ח)
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.