444

.. . במה שהעיר ביד הל' ברכות פי"א ה"ח: עשה מעקה מברך כו' שסותר דיע שם ה"ד: דברים שהם משום סכנה אין מברכים עליהם - והרי החיוב מעקה הוא כמש"נ ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים גו'*.

ולדעתי פשוט אשר להרמב"ם ולא תשים דמים גו' אינו נתינת טעם על חיוב עשית מעקה, אלא ציווי בפ"ע, כי הרי טעמי המצות לא מנאם בחשבון תריייג, וכמש"כ בשרש החמישי בסהמ"צ, אבל ולא תשים דמים הכניסו במנין מל"ת. והכריחו להרמב"ם לומר כנ"ל - הספרי (דברים כב, ח): ועשית מעקה כו' מייע לא תשים כו' מליית. ואם במקום עשית מעקה עשה כבש לגג וכיו"ב - קיים מל'ית וביטל מ"ע. ולהעיר מיומא עב, א. נ"כ סהמ"צ שם.

במענה על מכתבו, בו כותב אודות ענין כתיבת הספר תורה וסיומה.

כיון שהכל בהשגחה פרטית, ובפרט ענין הקשור בתורה ומצותי', וכותב אלי בענין כתיבת ס"ית, מחובתי וזכותי להזכיר בכאן פסק הדין של רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה -- והשו"ע -- פוסק בנגלה דתורה - לכתוב פצוע דכא באלייף לבסוף, וכמו שהובא בשו"ת שארית יהודא סי' טייז לאחי רבנו הזקן (ונקבצו הדיעות בזה בס' משנת אברהם סיי ליב), ושמעתי מכ"ק מו'יח אדמו'"'ר זצוקללה'"ה נבג'מ זי'ע אשר בהיותו לפני מלחמה העולמית הראשונה בעיר וואַרמס, ראה שם הס"ת שקבלה בידם שכתבה מהר"מ מרוטנברג וכתוב שם כנ'ל, וכן ראה ג"כ בסיית בפראג שע'"פ הקבלה בידם מדור דור שהגיהה עזרא הסופר, גם באוצר הספרים וכת'י של מר ששון בלונדון נמצאים שם כתבי יד עתיקים (תנ"ך דנכדו של הרשב"א, תנייך בכת'"י של תלמיד הרשב"א בעל המחבר ס' מגדל עוז, חומש דמשק שנכתב לפני אלף ומאה שנה, חומש תנייך שנכתב לפני חמש מאות שנה, וכן תנ'יך שנכתב בערך חמש מאות שנה, וכן כת"י חומש תימני ג"כ מתקופה ההיא) ובכולם כתוב דכא באליף, ולא עוד, אלא שבכתיי תנ"ך של המחבר מגדל עוז הי' כתוב דכה בה'"א ובעל הספר מגדל עוז מחק בעצמו וכתב ותיקן בידו באל"ף, והארכתי בזה כיון שלתמיהתי וגם לצערי נודע לי שמעטים באה"ק תו היודעים על כל הנ"ל אף שהעתיקו בזה ממכתבי בספר אוצר הפוסקים בסופו של ח"א* . . .

6-2