417
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אין נכנסים בחשבון, ומעיר ג"כ משויית האלף לך שלמה לומר רמ"ח מפני שאין האשה מתברכת אלא ממה שיש לו לאיש.
הנה הנוסח שלנו מובן ומתפרש יפה, כי בה בשעה שבנוגע לקללה (המאררים) יש למעט עד כמה שאפשר, הפכו הוא בברכה שיש לפרט ולהוסיף עד כמה שאפשר, ובמ"ש שכתב בשות הניל שאין האשה מתברכת אלא ממה שיש לו לאיש, צ"ע כי כיון שיש לה אברים נוספים, מובן שצ'יל גם ברכה נוספת.
דא'ג הקשה לי א' מפני מה אומרים לכל אברי' ולא - רנ"ב, אבל התירוץ פשוט, כי בגמרא בכורות מה, א ישנם כמה דיעות במספר אברי האשה, ולכן אומרים לכל אבריי לכלול דעת כולם.
בכבוד ובברכה כפולה להולדת הבת לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
מכתביו בעתם קבלתי, ובמענה עליהם:
הנה במ"ש במכ' מז' חשון, אם לומר ברח אלול שחל בשבת ולמחרתו, שמפטירים השמים כסאי, ג'כ ב' הפסוקים דהפטרת מחר חדש, ומצדד במכ' שלא לאומרם, ולדחות את הפטרת מחר חדש לגמרי, וסברא זו הנה כתב בספרו קצות השולחן סייג.
א) הנה כיון שזכינו להוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - וכמודפס בסידור תו"א דשנת תש"א -- אשר בפ' החדש כשחל ברייח או ער'ח לומר אחר הפטרה פ' החדש ג"כ פסוקי הראשון ואחרון של הפטרה פ' שר''ח או מחר חדש, הרי עפייז ברור שאין אמירת הפסוקים תלוי במציאות דיעה לאמר ההפטרה כיון שבפ' החדש הרי לכל הדיעות אין לומר הפטרת מחר חדש ואעפ"כ אומרים פסוק ראשון ואחרון של הפטרה זו, ובמילא ה"ה ג"כ בר'"ח אלול כשחל להיות בשבת ויום א' שצ'"ל ג"כ הפסוקים דמחר חדש, ומה שנוגע עתה הוא בשבת הבעייל שבת חנוכה ר''ח טבת שחל ביום הש"ק ויום א' שאחריו, שעפ"י הניל לדעתי הנה אחרי הפטרת חנוכה צ'ל פסוק ראשון ואחרון דהפטרת ר'"ח וג''כ של מחר חדש,
ייל קודם פסוק השמים כסאי כיוז שהיא חשובה יותר מהפטרת מחר חדש וג"כ קודמת בזמן (אף שיום השני דר'"ח הוא העיקר) ...
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.