407

א) במה שאומרים: ברוגז רחם . . עקדה . . תמימות תזכור הוא כנגד אברהם יצחק ויעקב, וא"כ מה פי' ההוספה ברוגז אהבה תזכור.

וי"ל בשתים: א) במושגי הקבלה, דמזכירים כאן כללות הספיי, וכפי דרישת הענין מצד החסד שבהם. וזהו רחם בגימט' אברהם כמ"ש בכ"מ - קו הימין. עקדה -- קו השמאל, כמו שהוא נעקד ונכנע ע'י קו הימין, שזהו ענין עקדת יצחק ע'"י אברהם כמבואר בל"ת להאריז'ל ס"פ וירא ועוד. תמימות -- שיעקב קו האמצעי נק' תם מצד הטוב שלקח (שם ר"פ תולדות). אהבה - ספי' המל' שהיא המשלמת את הספירות. והוא מכוון למשינ וזכרתי את בריתי יעקב . . והארץ אזכור . . בהיותם בארץ אויביהם (ברוגז) לא מאסתים וגו'. ב) מיוסד על הניל וקרוב אל הפשט: שמתפללים שברוגז יזכור האבות וזכות כללות עם ישראל ואהבה שאהבם, ועפמ"ש בזח"א קצו, ב דא כנס"י (והענין אחד וכידוע שייכות כנס"י וספי' המל).

ב) במה שאומרים בתפלה וקידוש ,את יו"ט מק"ק הזה זמן . . מק"ק". למה כופלים מקיק.

ייל בתחלה מבאר גודל הענין שניתן לנו חג פ' יו"ט מקיק זמן חרותנו ואח'כ מפרש טעם המק"ק שהוא זכר ליציי'מ, ומקי"יק השני נמשך למטה ...

. . . ת'ח על כתבו שמצא בסידור דעת קדושים, הוראה, לומר בתפלת נעילה ביוהכ"פ שחל בש"ק, וינוחו בם, ובודאי בא בהמשך לשאומרים שבתות.

ובמה שהעיר אודות הוספת אדמו"ר הזקן בסידורו, ברוגז אהבה תזכור, ומעיר: למה מכוון, שהרי רחם, עקדה, תמימות, הם כנגד האבות.

זה מכבר שאלוני בזה, ועניתי שלדעתי אדרבה צריך ביאור בהנוסח שאומרים רק רחם, עקדה, תמימות, כיון שבכתוב נזכרים ד' זכירות, בריתי יעקב יצחק אברהם והארץ אזכור, והרי גם הכתוב מדבר בעידנא דריתחא כמו בבקשת ואנחנו לא נדע, וצ'יל התאמה בין שני הענינים.

ומהנ"ל מובן ג"כ אשר ברוגז אהבה תזכור, הוא כנגד זכירה הרביעית, והארץ אזכור, ומובן ג"כ ע"פ המבואר בזח"א קצ"ו ב', אשה אשר אהבת דא כנס"י בגין דבה כתיב אהבה, דכתיב ואהבת עולם אהבתיך, והרי כנס'י זהו הארץ דקרא.