243
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולכן, בימי ,בין המצרים" בכלל, ובפרט החל מר"ח מנחם-אב, ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני ת"ב (שמיני' מתברכין כולהו יומין?, כולל תיב, עד לברכה העיקרית, שיהפך לששון ולשמחה ולמועדים טובים") -- יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז ב,(ציון) במשפט (תפדה ושביי) בצדקה":
,במשפט" -- לימוד הלכות התורה, ובמיוחד אלו שהזמ"ג -- הלכות התורה שבהם נתבארו פרטי הענינים דבנין ביהמ"ק: (ובפרט בשבת חזון, שבו מראים לכאו"א המקדש דלעתיד, כנ"ל) -- הלכות בית הבחירה.
ו,בצדקה" -- הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות (וגם בקשר לשבת -- ע'י ,,כסף משנה" בערב שבת, או ע'י הכנסת אורחים בשבת וכיו"ב).
ג. ובפרטיות יותר:
ב' הענינים ד,משפט" ו,צדקה", עם היותם שייכים ונדרשים מכאו"א מישראל, מ"מ, חלוקים הם לב' אופני עבודה השייכים בעיקר ובפרט לב' סוגים בישראל -- ישכר וזבולון, מארי תורה ומארי עובדין טבין<: ישכר, מארי תורה -- עיקר עבודתם ב,משפט", לימוד התורה (אע"פ שצריכים לעסוק גם בצדקה, שהרי כל האומר אין לי אלא תורה כו'יי). וזבולון, מארי עובדין טביז -- עיקר עבודתם ב,צדקה" (אע"פ שצריכים לעסוק גם בלימוד התורה)*.
ובהתאם לכך, הרי ההוספה בלימוד (התורה, ובפרט) הלכות התורה, ,משפט", צריכה להיות בהדגשה יתירה אצל תלמידי הישיבות:
תלמידי הישיבות -- אין להם עסק עם עניני העולם, דאגות הפרנסה כו', מכיון שמקבלים את כל מחסורם וצרכיהם מן המוכן, ובמילא, כל ענינם ומציאותם אינו אלא לימוד התורה", בבחינת תורתם אומנותם.
ובלימוד התורה גופא -- לא רק שקו"ט ופלפול בתורה, ועד ל,יגדיל
6 ראה גם ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה פ"ז (סה"מ מלוקט שם ע' קנו).
הערות
- 1. יו"ד סרמ"ז): ,איז ישראל נגאלין** אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" (,ישראל" ולא ,ירושלים" -- כגירסת הע"י. וראה לקו"ש חט'ז ס"ע 594).
- 3. זח"ב סג, ב. שם פת, א.
- 4. ע"פ זכרי' ח, יט. רמב'ים הל' תעניות בסופן. וראה דייה ציון במשפט תפדה תשל"ה (סה'מ מלוקט ח"א ע' קנה) הערה 42. וש"נ.
- 5. שעיז אין ,בנין ביתי בטל" -- כדברי הקב"ה ליחזקאל: ,וכי בשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל" (בתמיי), ,לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה . . אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית" (תנחומא צו יד. נתבאר בארוכת בלקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך).
- 5. ברכת ,.בונה ירושלים") ..שלא תבנה ירושלים אלא במשפט, דכתיב ציון במשפט תפדה".
- 6. **) ואולי י₪ לומר, שאצל הרמב"ם הגירסא ,איז ירושלים נפדה אלא במשפט", ולכן, בנוגע למעלת הצדקה, כתב, ,אין ישראל נגאלין אלא בצדקה", כמשמעות פשטות הכתוב ש,ירושלים שהיא ציון נפדית במשפט, אבל שב" (ישראל) יהיו נפדין בצדקה" (כנ"ל בשוה"ג הקודם) ושינה גם מלשון הגמרא ,נפדה" ל,נגאלין" (נוסף על המבואר בלקו"ש שם שהרמב"ם מפרש הענין יותר מאשר בש"ס) -- בהתאם ללשוּן הפסוק .במשפט תפדה", היינו, שהלשון פדי" (.תפדה") נופל על .משפט".
- 7. ש"פ דברים, שבת תזון תשמ"ו
- 7. יבמות קט, ב.
- 8. ראה אגה"ק ס"ה. ובכ"מ.
- 9. להעיר מהביאור במארז"ל (מכילתא ר"פ בשלח) ,לא ניתנה תורה כו' אלא לאוכלי המו" -- שלימוד התורה כדבעי הוא כאשר נמצאים במעמד ומצב ד,אוכלי המן", שלא היו להם בלבולים מעניני העולם כו', כי ,אוכלים" כל צרכיהם מן המוכן, מן השמים (ראה לקו"ש ח"כ ע' 396. ועוד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.