241
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
משיחות ש"פ דברים, שבת חזון ה'תשמ"ו
א אודות הענין ד,שבת חזון" - ידוע מ"ש ר' הלל מפאריטש' ,בשם הרב מבארדיטשוב נבג'"מ" ש,שבת חזון" הוא מלשון ,מחזה", ,שמראין לכאו"א המקדש דלעתיד מרחוק".
ומוסיף לבאר ע"פ משל -- ,מאב שיש לו בן יקר ועשה לו מלבוש יקר להתלבש בו, ומצד שלא נזהר הבן באותו בגד כו' קרע אותו לכמה קרעים, ועשה לו פעם שני לבוש וקרע אותו ג"כ, מה עשה האב, עשה לו לבוש שלישי ולא נתן לו ללבוש אותו, רק גנזו, ולפרקים רחוקים ידועים מראה לו הלבוש, ואומר לו, ראה, שאם תתנהג בדרך הישר ינתן לך לבוש זה ללבוש אותו (ומצד זה מרגילו לילך בדרך הישר עד שיוודע בו שנעשה אצלו כמו טבע, אז יתן לו הלבוש להלביש אותו כו)".
ודוגמתו בנמשל -- שראיית: המקדש דלעתיד מרחוק בשבת חזון מגדילה ומגבירה את הכוסף והתשוקה כו' שהמקדש דלעתיד (שעומד ,בנוי ומשוכלל" למעלה:) ירד ויתגלה במקדש של מטה בירושלים של מטה', וכתוצאה מזה, עוד
מוסיפים ישראל להיטיב את הנהגתם בכל עניני תורה ומצוותי", אשר, עייז מבטלים את סיבת הגלות (,מפני חטאינו גלינו מארצנו"), ובהבטל הסיבה -- בטל בדרך ממילא המסובב, הגלות, ואז נותן הקב"ה לישראל את המקדש דלעתיד בפועל ממש.
ולכל לראש -- להוסיף באהבת ישראל ואחדות ישראל, דמכיון שסיבת החורבן והגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל:, הרי מובן, שע'י ההוספה באהבת ישראל מחלישים ומבטלים את סיבת הגלות, ובדרך ממילא מתבטל הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.
וחידוש מיוחד* בשנה זו -- להיותה שנת העיבור":
ההוספה דחודש העיבור פועלת בכל השנה כולה - כל השנה כולה נקראת בתורת אמת: ,,שנה תמימה"*, ומזה מובן,
הערות
- 1. נעתק באוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'צז -- בשוה"ג. ונתבאר בארוכה בלקו"ש ח'"ב ע' 357 ואילך. ח"ט עי 4 ואילך. לעיל ע' 18 ואילך. ועוד.
- 2. שהרי אין דומה שמיעה לראי' (מכילתא יתרו יט, ט), שלכן, ייל אשר התשוקה כו' שנפעלת ע"י ראיית המקדש דלעתיד מרחוק, היא שלא בערך לגבי התשוקה כו' שנפעלת ע"י שמיעה ודיבור בעניני הגאולה, בתפלות כו' שבכל יום ויום (כולל התפלה , ותחזינה עינינו").
- 3. פרש"י ותוס' -- סוכה מא, סע"א (ועוד -- נסמן בלקו"ש חי"ח ע' 418 הע' 64).
- 4. ואדרבה: העיקר הוא ביהמ"ק של מטה בירושלים של מטה -- שהרי ,אמר הקב"ה לא אבוא
- 5. בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה" (תענית ה, א).
- 6. יומא ט, ב. \
- 66. נוסף על החידוש שבכל עניני התורה -- ש,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (שו"ע אדה"ז או"ח סס"א ס"ב -- נת' בלקו"ת ריש פרשתנו), עד ל,חדשים" (פרש"י תבוא כו, טז) ממש, ובפרט לגבי השנה שלפנ"ז -- שהרי בכל שנה ושנה ,יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליוז יותר שלא הי' מאיר מימי עולם אור עליוז כזה" (אגה"ק סי"ד), וכמובז (ובפרט -- להיותו אור דכל השנה ובשביל כל השנה) שפועל בכל עניני השנה.
- 7. להעיר, שמכיוז שאיז ב' שנים מעוברות בסמיכות זו לזו (והפכו -- בשנים פשוטות) -- הרי החידוש דשנת העיבור הוא הן בנוגע לשנה שלפנ"ז והן בנוגע לשנה שלאחיז.
- 8. בהר כה, ל. ערכין לא, א -- במשנה. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה יהל אור ע' סז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.