192
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומעינות החכמה" מופיע כסיבה ל,לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה", שבמלים אלו אין הכוונה ללימוד לעצמו, אלא ללימוד עם בני ישראל.
ואין מובן: אכן, לגבי ה,מסורות" מובן, שאם נסתמו אצל משה ,מסורות" התורה אין הוא יכול לצאת ולבא
ולהיות מי שמעביר את התורה לישראל, כי הם צריכים לדעת גם את ה,מסורות",
אך לגבי ,מעינות החכמה", הרי און הכרח שבני ישראל ילמדו זאת, כדלעיל, וכיצד ייתכן לומר. שכיון ש,נסתמו ממנו .. מעינות החכמה" לכן ,לא אוכל עוד לצאת ולבא (לבני ישראל) בדברי תורה"?
ואין לומר שהענין של ,לא אוכל עוד לצאת ולבא" הוא רק מפני ש,נסתמו ממנו מסורות" - כי לפי זה, מדוע גרם הקדוש-ברוך-הוא לכך שייסתמו למשה גם ,מעינות החכמה"? וכן: לשם מה צריך רש"י לציין זאת :ל
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: מעצם העובדה שנגרם מצב של ,נסתמו" בחלק מתורתו של משה, למרות שייתכן שאין לכך השפעה לגבי הנהגתו את ישראל, הרי זה סימן, שהסתיימה תקופת נשיאותו - לצאת ולבא לבני ישראל - והגיע הזמן שיהושע ינהיג את ישראל5.
וביתר עומק:
ידועים דברי חז"ל*, המובאים בפירוש רש"י על התורה*, ש,פני משה כחמה>* פני יהושע כלבנה". אחד ההבדלים בין אור החמה לבין אור הלבנה הוא, שאור הלבנה משתנה תמיד, ויש בו עליות וירידות, ואילו אור החמה אינו משתנה.
וזהו אחד הטעמים לכך שמשה הושווה דוקא לחמה, כי מדתו של משה היא מדת האמת", אשר מהותה היא העדר שיויים*, כך, שב,אורו" של משה לא ייתכן שינוי*.
הערות
- 2. ואולי זהו טעם הגירסא בפרש"י שנאמר רק .מסורות" (ולא +מעינות") - ראה הערה 8.
- 3. ראה גם ש"ך עה"ת כאן, דמזה ,שכל יום
- 3. ויום הי' מוסיף והולך ואותו יום .. לא הוסיף .. ידע כי נטלה ממנו הרשות".
- 4. ב"ב עה, סע"א. ספרי פינחס כז, כ.
- 5. פינחס שם.
- 6. כ"ה בפרש"י (לא כפני חמה .. כפני לבנה", כבב"ב וספרי). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 6 בשוה"ג.
- 7. תנחומא שמות כח. שמו"ר שם (פ"ה, ). ובכ"מ. וראה ב"ב עד, א. ועוד.
- 8. בלשון הכתוב (משלי יב, יש) שפת אמת תכון לעד. וראה תניא ספי"ג. אגה"ק ו. לקו"ת מטות (פג, סע"ג ואילך), מסעי (צג, ב"ג). וש"נ. ובכ"מ.
- 9. ראה בארוכה אוה"ת ואתחנן (ע' צג ואילך) ועוד (ושם, שמטעם זה אם הי' משה מכניס את בנ"י לארץ הי' להם קיום נצחי בארץ. ע"ש). וראה גם לקו"ש [המתורגם] חכ"ו ע' 6.
- 10. [ולכאורה צע"ק מהעליות וירידות כו' שמצינו אצל משה ובפרט מעלייתו בכל שבת שלכן בכל שבת ,ישמח משה במתנת חלקו" (סי'" האריז"ל במקומו. וראה לקו"ש ח"ו ע' 245. וש"נ). ולהעיר מאו"ת להה"מ ד"ה ועינינו (פד, סע"ד) שאצל משה היו שתי המעלות ד,שמש וירח". ע"ש. ואכ"מ].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.