245

בס' דרמ"צ ח"ב (ד' רע"ט, א) משה כו' והוא יסו"א או יסוד דאצילות - ולהעיר מויק"ר בתחילתו: עשרה שמות נק' לו למשה כו' -

ועיין במאו"א ובקה*י מערכת משה -- בפנים ובהשמטות -- כמה מדרי' בבתיי משה.

והנה להבנת כהנ"ל יש להקדים ג' ענינים : א) במשה גופא יש שינוים.

ולא רק השינוי שעלה ממדרי' למדרי' -- וכידוע בביאור ענין דמי שם פה לאדם ובבי' מארז"ל (דב"ר רפ"א) עד שלא זכה לתורה כתיב ביי לא איש דברים אנכי כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו, שזה הי' ע'י המשכת הכתר (לקו"ת ד"ה ואכלת ושבעת ס"ג בהגה שם) שאלו הם שינוים ועלי קיימות שהרי מזמן מ"ת הי' תמיד איש דברים ועוד קודם לזה מצינו עליי עד'ז ומבואר בלקו"ת בי' דואכלתם אכול סס"א שכ': משה הוא מבית לוי בחי' לויתן דקדושה כו' אך נתעלה יותר להיות בבחי' ומדרי' אדם כו' ועייייש שהעלי' היא מבריאה שבאצי' לאצי' שבאצי' --

אלא גם זה שהיו שינוים חוזרים מזמן לזמן, וכמ"ש בתו"א בתחלתו ד'יה השמים כסאי רס"ב: נטלו ממנו אלף אורות ובשבת חוזרין (עיין בזה ספר הלקוטים בהעלתך עה'פ והאיש משה ענו מאד).

ולפענ"ד נראה. שהאלף אורות או המשכה הנ"ל אין זה ענין של תוספות אור בנשמה שתוכל להוסיף כח בעבודתה אבל נשארת במדריגתה.

-- ע"ד פעולת למוד התורה, שלכן נק' התורה עוז, או הענין שמצוה גוררת מצוה או פעולת העלי' לרגל לביהמ"ק (דרושי מזמור שיר חנוכת שבלקו"ת וסידור) שכל אלו הם רק תוס' כח בנשמה ולא שינוי -

אלא ב' ענינים הנ"ל הם ע"ד השינוי מאברם לאברהם.

ויש להעיר (זח"ב צד, ב) זכה יתיר יהבין לי' רוחא כו' נשמתא כוי דלכאורה משמע שזהו נתינת דבר חדש שלא הי' אצלו מקודם, אבל בלקו"ת דיה כי תצא השני נראה דזהו גילוי מדרי' נשמתו גופא ולא שינוי במדריי נשמתו ועיין בזה ע"ח ש' מ"ן ומ"ד דרוש ד' -- הובא בלקו"ת בי' צאו"ר ס"א:

והנה בבחי' נשמת משה רבינו נמנו ה' בחי', עיין בע"ח ש' הכללים ספ"י: ה' בתי' יש למשה א' הוא בדעת ז"א עצמו כי שם יסו"א כו' בחי' בי שמתפשט שם היסו"א כו' בחי' ג' כו' אחר צאתו כו' בחי' ד' כשמגיע כ" בחי' ה' כו' היוצא כו

ועִיין ס' הלקוטים עֶה"פ ומשה לא ידע כי קרן עור פניו דשם משמע