184
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואילו מהותה של התפלה היא, שמבקשים מהקדוש-ברוך-הוא - ,יהי רצון" וכדומה, שייווצר רצון, דבר חדש, שלא היה לפני כן.
לפי זה מובן ההסבר לדעות הסוברות שמצות התפלה חלה דוקא ,בעת מן העתים" כגון בשעת צרה וכדומה, כי עיקר מהותה של התפלה הוא ,יהי רצון", ליצור דבר חדש - בשונה ממה שהיה עד אז, וחידוש זה של התפלה אינו מתאים כל כך לתפלה על הצרכים היום"יומיים, שבהם אין ניכרת יצירת דבר חדש, ,יהי רצון", אלא דוקא בתפלה על שינוי מיוחד, שתבוא. ישועה והצלה ב,עת צרה" וכדומה.
לפי זה מובן, שחשיבות ועצמת התפלה היא בהתאם לגודל השינוי והחידוש שבדבר שעליו מתפללים. ולפיכך, אמנם תפלה לביטול עצירת גשמים או לריפוי חולה וכדומה היא למטרת יהי רצון, כדי להביא לידי הנהגה חדשה, השונה מהגזירה והמצב הקיים - אך בכל זאת, אין תפלה זו דומה לתפלה של עקרה ללידת בנים, אשר צריכה לחדש דבר שלהיפך מסדרי הטבע, טבע בריאתו של הקדוש-ברוך-הוא (שטבע עקרות זו). ומובן, שבמקרה זה מתבטאת ביתר שאת חשיבותה ומעלתה של התפלה.
ר"ה - ו' תשרי שיחות ₪
ד בקשת תנה - בניגוד לטבע ולתורה
לפי זה מובן בעניננו:
אמנם כל תפלה על הולדת בנים באופן האמור היא במעלה גבוהה ביותר, כפי שהוסבר לעיל, אשר כך היה אצל האבות, כאמור לעיל בסעיף א', אך בכל זאת תפלת חנה מיוחדת בענין זה עצמו.
ההסבר לכך הוא: תוכנה של תפלת חנה הוא כנאמר?: ,ותדור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך .. ונתת לאמתך זרע אנשים...", ועל כך אומר רש"י, מדברי ה,ילקוט", שבכך התכוונה ל,צדיקים"%. כלומר, חנה לא בקשה סתם ילדים, אלא ,זרע אנשים - צדיקים".
וכוונתה לא היתה רק להיותו צדיק בכוח, שתהיה לו נשמה של צדיק**, אלא גם להיותו צדיק בפועל5, כפי שהתבטאה בנדרה, שהיה חלק והמשך לתפלתה - ,ונתתיו לה' כל ימי חייו" - שבפועל הוא יהיה נתון לה' כל ימי חייו.
וכיון שלאחר מכן אכן נענתה בדבר שאליו התפללה, נולד לה שמואל אשר
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 291 לקו"ש חכ"ט ע' 184
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.