291

רעיתי ומום אין בך", כלומר, שכל אחד כולל את כל המעלות והתכונות של האחרים: כולם הם ,אריות", ,נחשים" וכדומה. וזאת על ידי ש,חזר וכללן כולן כאחד" - כיון שכל השבטים מתאחדים ככלל אחד, הרי מובן, שכל אחד מהם מקבל את תכונותיהם של כל האחרים.

באופן כללי, מודגש כל זה בלשון המדרש בענין זה במקום אחרל - ,עשה אותם יונקים זה מזה".

אך לפי רש"י נוסף החידוש - ,,בללן כולם בכל הברכות", שכל אחד התברך מיעקב בכל הברכות. כלומר, לא זו בלבד שכל אחד מקבל את התועלת ואף את המעלה עצמה של השבט האחר - ,יונקים זה מזה", אלא שכל שבט מקבל בעצמו מיעקב כל ברכה, כולל גם את המעלות של השבטים האחרים3.

ה. ,ברכה" - המשכה מהשורש הכללי

פירוש רש"י מובן יותר לפי המבואר בתורת החסידות< על משמעותה של

ברכה, שברכה היא מלשון ,מבריך" - ממשיך, כלומר, שעל ידי כך נמשך שפע משורשו ומקורו של המתברך באופן שההמשכה יורדת למטה בגלוי אל המתברך.

וזוהי משמעות*: הפסוק ,איש אשר כברכתו ברך אותם", שלכל אחד ירד השפע והמשכת הברכה משרשו ומקורו שלו, וכפי שהדבר מוסבר ביתר דיוק בלשון רש"י ,איש אשר כברכתו, ברכה העתידה לבוא על כל אחד ואחד": מה שכבר נקבע לכל אחד, את זאת ברך יעקב ו,המשיך" כאן למטה לשבט מסויים זה5.

לפי זה יש להבין את דברי רש"י על ברכות השבטים האחרים, ש,כללן כולם בכל הברכות": כיון ש,ברכה" לאחד היא המשכה והשפעה משרשו ומקורו שלו, ,ברכה העתידה. לבוא", כיצד ייתכן לומר זאת על ההמשכות וההשפעות - ,,ברכות" הנמשכות לשבט אחד מהשורש והמקור של השבטים האחרים?

ויש לומר: במה דברים אמורים, כאשר מדובר על השורש הפרטי של כל שבט מסויים. אך מצד מקורם של כל השבטים, כפי שהם כלולים יחדיו - ,אב אחד לכולנה"*, הרי כל השבטים הם מציאות אחת - ,אחד". וכאשר שורש זה ,נמשך" ומתגלה, הרי כל בחינה היא