138
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ימינו אנו משועבדים להקדוש-ברוךהוא לעבודתו", שהרי בכל רגע בחיי האדם הוא חייב ,לשמש את קונו":', יוצא, שכל חייו של האדם הם תקופה אחת של שכירות - לכל יהודי נקבעה ,שליחות" ותפקיד מסויים שעליו לבצע במשך חייו בעלמא דין, וכל פעולה שלו בתורה ובמצוות מהווה פרט בשליחותו ובתפקידו.
לכן אין חובה לשלם ליהודי את שכר מצוותיו עד לאחר פטירתו מן העולם, כאשר מסתיימת תקופת השכירות, כי ,שכירות אעה משתלמת אלא לבסוף"י', כפי שקובעת ההלכה5', שאם אדם שכר פועל לתקופה מסויימת, אין השוכר עובר על בל תלין עד אשר מסתיימת כל התקופה הזו.
אך תשובה זו מתאימה רק לשיטת הרמב"ם, שעולם הבא - ,סוף מתן שכרן של מצוות"" - הוא עולם הנפשות בלא גוף (גן עדן)", אשר .באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה"*! - ולפי זה כוונת המושג ,,למחר (לעולם הבא) לקבל שכרם" היא לגן עדן*.
אבל לפי שיטת הרמב"ן'? - אשר כך היא הכרעת הקבלה והחסידות? - שהמשמעות של עולם הבא כאן היא עולם התחיה, והוא תכלית השכר - יוצא, שהקדוש-ברוך-הוא ,מאחר" את שכר המצוות עד לעתיד לבוא, זמן רב לאחר סיום תקופת ה,שכירות" של היהודי, אשר צריך לחכות לקבלת שכר המצוות עד לתקופת ימות המשיח ועולם התחיה2!
ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררת: כיצד מתאים מועד תשלום שכר המצוות להלכה ,ביומו תתן שכרו"?
ג. עבודתם של כל ישראל בכל הדורות - שכירות אחת
ויש לומר, ששאלה זו ניתנת לביאור לפי הסברו של אדמו"ר הזקן בספר התניא:
הערות
- 3. קידושין בסופה.
- 4. ב"מ קי, ב.
- 5. ב"מ שם (במשנה). רמב"ם הל' שכירות פי"א ה"ב. שו"ע חו"מ סשל"ט ס"ה. שו"ע אדה"ז חו"מ שם סי"ב.
- 6. ל' הרמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"א.
- 7. הל' תשובה פ"ח ה"ב.
- 8. שם ספ"ח.
- 9. להעיר מרש"י עירובין שם ד"ה ולא למחר לעשותם. וראה ענף יוסף לע"י שם. ,חדושי גאונים" לע"י ע"ז ג, א.
- 8. תצא ג שיחות 19
- 9. אבל להעיר, דגם להרמב"ם ,סוף מתן שכרן של מצות" לכאורה אינו הג"ע דעתה (שלאחרי מיתה), אלא לאחרי ימוה"מ ותחה"מ (ראה עיקרים מ"ד פל"א).
- 0. שער הגמול בסופו (הועתק ב,פירוש" לרמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב). וראה גם השגת הראב"ד שם פ"ח ה"ב. ועוד.
- 1. ראה לקו"ת (צו טו, ג. ש"ש ס"ה, סע"ד). סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית. ובכ"מ.
- 2. אף שישנו השכר דג"ע - אי"ז עיקר שכרן של מצות (לדעת הרמב"ן כו'). וראה סהמ"צ להצ"צ שם (ובכ"מ) דבג"ע הוא (בעיקר) השכר על לימוד התורה, ובתחה"מ הוא מתן שכרן של מצות. ע"ש.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 132 לקו"ש חכ"ט ע' 138
- לקוטי שיחות 147 לקו"ש חכ"ט ע' 138
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.