134
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וגם בנדרים ליתן צדקה, ובכלל נדרי הקדש - על אף ששם לא נוצר חפצא של איסור, ניתן (על פי דברי הפרישה%* הנ"ל סעיף ג') לפרש את החסרון בכך בשני אופנים (בדומה לאמור בנדרי איסור): א) החסרון הוא בעצם הנדר - מעשה הגברא, שהוא מוסיף על מצות השם יתברך (הוא מחייב את עצמו בצדקה וכיוצא בזה) במה שהקדושברוך-הוא לא חייב אותו; ב) החסרון הוא מצד הנפעל - נוצרה חלות חיוב חדשה של צדקה וכדומה על נכסיו (בדומה להנ"ל בנדרי איסור, שהוא יצר חפץ של איסור).
ה. לפי הרמב"ם החסרון בנדר - *צירת ,חפצא" של איסור על פי זה יומתק דיוק הלשון - בגמרא וברמב"ם - ,כאילו בנה במה", לא כמו הלשון בשולחן ערוך ,כאילו בונה במה":, שיש לפרשו:
,כאילו בונה במה", מדגיש את החסרון בגברא העוסק בבניה בלתי רצויה (העלולה להביאן* לאיסור הקרבה בבמהל;
אך הרמב"ם אומר ,כאילו בנה (ונעשית מציאות - חפצא - ) במה", הוא יצר חפצא (שהיא הכשר* להקרבה) אסורה.
לפי זה מובן גם דיוק לשון הרמב"ם ,ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפנין". שלכאורה: לפי פירוש הרדב"ז (הנ"ל סעיף ב')%, שהמכשול הוא בכך שהוא עלול לעבור על נדרו, היה על הרמב"ם לומר ,כדי שלא יבוא לידי מכשול"יי, או בדומה ללשון הגמרא:'* ,,כדי שלא יבוא לידי תקלה", וכיוצא בזה.
אלא בכך מדגיש הרמב"ם, שהחסרון כאן הוא (לא מצד הגברא, שהאדם עלול לבוא לידי תקלה ומכשול, כי אם) התהוות של חפצא, וחפץ כזה (/,שלא) יהא מכשול לפניו"; נוצרי* כאן ,מכשול
הערות
- 6. שבא לבאר דברי הר"ן הנ"ל בפנים.
- 7. ובפרישה לטור שם סק"ז נעתק הלשון ,באילו בונה במה". אבל צ"ע אם אפשר לדייק כזה בדפוסים.
- 8. ראה חדא"ג מהרש"א יבמות שם ד"ה הנ"ל בתחלתו (אבל הוא כתב זה כעוד ביאור על ההשוואה ,כאילו בונה במה", ולא כדברי הר"ן). וראה הערה הבאה. וראה לקמן ס"ז.
- 9. ראה פרש"י גיטין שם ד"ה כאילו הקריב
- 5. תצא גב
- 6. ,וגמר עונו שלם". אבל בפרש"י יבמות שם ד"ה כאילו הקריב קרבן - ,שעבר עליו שתי עבירות". וראה ר"ן נדרים (כב שם) ד"ה ברישא ,כאילו בנה במה כו' שאין העבירה גדולה כ"כ כו'" (וראה תוסי רי"ד גיטין שם). ובמאירי ,שהנדרים כל שאינו רואה לעצמו צורך בהם יש בהם סרך עבירה". וראה ר"ן (ס, ב) ד"ה כמאן ,כיון דכי נדר לאו שפיר עבד כדר' נתן". ובפרש"י שם ד"ה כרבי נתן ,הואיל ועבד איסורא כו'". ואכ"מ.
- 0. וכן משמע במגדל עוז שנסמן לעיל שם. וכן מובן בשו"ת מהרי"ק שורש נב. סמ"ג שם. ועוד.
- 1. ע"ד הלשון בסמ"ג שם: פן יבא לידי מכשול.
- 2. נדרים ט, ריש ע"ב; י, רע"א - אבל שם אינו לענין נדרי איסור.
- 3. ראה פרישה שם ,לפי הירושלמי הנודר אינו עושה איסור מצד עצמו רק משום דלמא לא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.