105
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הרמב"ם את אכילת הפסח כמצוה בפני עצמה, ולא כפרט בתוך המצוה הכללית של אכילת קדשים'?, שהרי פסח הוא מן הקדשים (הקלים)5?
ההסבר לכך הוא: הרמב"ם עצמו מסביר זאת בדיוק לשונו ,שצונו לאכול בשר הפסח בליל חמשה עשר מניסן בתנאיו הנזכרים והוא שיהיה צלי ושיאכל בבית אחד ושיאכל על מצות ומרורים והוא אמרו ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו"*. כלומר, בכך שהתורה
שאנו מצווים על אכילתו א"א לכזית בשר בלא שחיטה ובחטאת נמי כו' (כנ"ל)". ומל' זה (א"א לכזית בשר כו') משמע שקושייתו היא בנוגע לשחיטתו, משא"כ בחטאת כו' נמנה מעשה החטאת ולא שחיטתו (ראה מהר"ם שיק רמ"ע ה').
4) ואף שדעת הרמב"ם בזה צ"ע: אם מצות אכילת קדשים היא רק זה שנאכלת לכהנים, וכדמוכח מלשונו בהל' מעה"ק רפ"י (,הקדשים שאוכלין אותן הכהנים") או גם זה שנאכלת לבעלים (כדעת רש"י פסחים נט, א ד"ה בשאר. וברמב"ן בהשלמות לסהמ"צ מ"ע א) - ראה בזה מנ"ח מצוה קב. בית האוצר מ"ע א כלל קנח. קסב. צפע"נ נדרים ט, ב. (ולהעיר מל' שם: ועי' מש"כ רבינו בסהמ"צ דאכילת זרים בקדשים קלים כו'). חמד"י מ"ע פט. ועוד - הרי בכל אופן מובן שאכילת פסח היא מצוה ומכיון שהיא קק"ל למה לא נכלל במ"ע הכללית דאכילת קדשים (דאף שיש ע"ז ציווי בפ"ע הרי גם בחטאת ואשם יש בכ"א ציווי בפ"ע).
5 קושיא זו יש להקשות בין אם נאמר דמצות אכילת ק"פ היא פרט בהקרבתו (כסברת ר"ד הבבלי), דהרי גם בחטאת וכו' אף דבאכילת כהנים נשלמה הכפרה (כמ"ש בסהמ"צ שם) נכלל במ"ע דאכילת קדשים ולא כחלק ממעשה הקרבה כו' כנ"ל הערה 3 וגם לפי דעת ר"א בן הרמב"ם שאינו חלק ממצות הקרבת הפסח, מכיון שהיא אכילת קדשים אפשר שתוכלל במ"ע דאכילת קדשים (לא רק כנגרר אחר המצוה כקק"ל).
6) וכן ברפ"ח מהל' ק"פ ,אכילת בשר הפסח
בא נ
קובעת מספר תנאים וסייגים לגבי מצות אכילת הפסח, שלא כבקרבן חטאת, אשר שם נאמר בפשטות ,הכהן המחטא אותה יאכלנה", וכך בקרבנות אחרים, בכך מפרידה התורה את חובת אכילת הפסח כמצוה בפני עצמה. וכך גם לגבי שחיטת ? קרבן פסח5.
במילים אחרות, ובהתאמה לתוכן דברי רבי אברהם בן הרמב"ם: כיון שמצות השחיטה נאמרה ביחד ובהקשר לזמן המיוחד לה, ומצות האכילה כרוכה ונאמרה ביחד עם זמן אחר המיוחד לה, ועם תנאי אכילה מסויימיםפ, מובן
הערות
- 1. בליל חמשה עשר מצות עשה" הביא כל המשך הכתוב שנאמר ,,ואכלו את הבשר .. יאכלוהו". וכן כשמנאן לפני הל' ק"פ (שג"ז מהרמב"ם) כ' ,,לאכול בשר הפסח על מצה ומרור בליל חמשה עשר". וגם במנין המצות שבראש ס' היד (אף שנכתב בקיצור הכי נמרץ, דייק וכ'): ,,לאכול בשר הפסח צלי בליל חמשה עשר שנאמר ואכלו את הבשר וגו'". ופשוט שכוונתו גם לסיום הכתוב ,ומצות על מרורים יאכלוהו". וצע"ק מה שלפני הל' ק"פ השמיט ,צלי" ובמנין המצות שם לא כ' מצות ומרורים בפירוש.
- 7. וכן בריש הל' ק"פ ,מ"ע לשחוט את הפסח בארבעה עשר לחודש ניסן אחר חצות". ובמנין המצות שלפנ"ז ,,לשחוט את הפסח בזמנו". אבל במנין המצות שלפני ס' היד כ' ,,לשחוט הפסח שנאמר ושחטו אותו כל קהל גו'". ולא כ' זמנו. וכנראה סמך על סיום הכ'.
- 8. ראה עד"ז בביאור הר"פ פערלא שם בתחילתו.
- 9. והיינו שזמן כ"א נאמר ביחד עם עצם המצוה - משא"כ בהמצות שהובאו לעיל (הערה 18, 20) מכיון שתוכן א' להם בב' הזמנים (ראה חמד"י במ"ע נו) נאמר הציווי שלהם בציווי א' ואח"כ מפרט הזמנים, ראה בסהמ"צ במקומן (בק"ש: ודברת בם, ואח"כ בשכבך ובקומך; קטורת: והקטיר עליו אהרן קטורת (ואח"כ) בבקר גו'; בתמידין: את קרבני לחמי .. תשמרו להקריב (ואח"כ) את הכבש אחד תעשה בבוקר גו'. וגם לפי סהמ"צ שם שהביאו מהכ',,שנים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.