96

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כאן על ,משפט" סתם, שהרי המשפט באופן כללי הכרחי לצורך קיום העולם, כדלעיל, אלא מדובר כאן על סוג מיוחד של משפט, שהוא בדומה לפרדס, שמביא לידי ,תענוג""י, ולכן מודגש בפסוק ,אני ה' אוהב משפט", כי דבר הגורם לתענוג מתקשר לתחושה של אהבה וחביבות.

וסוג מיוחד זה של משפט: א) ניתן דוקא לישראל, ב) נתינתו קשורה לכך שישראל חביבים אצל הקב"ה דוקא בדומה לאהבה לבן קטן - ,ער ישראל ואוהבהו", כפי שיוסבר להלן.

ג. לשופטים - תפקיד מהות ועיקרי ההסבר לכך הוא:

בנושא המשפט יש שני תחומים, וכלשון הפסוק - שופטים ושוטרים: ,שופטים - דיינין הפוסקים את הדין, ושוטרים - הרודין את העם אחר מצותם .. עד שיקבל עליו את דין השופט"??.

לכאורה יוצא, ששופטים הם ,אמצעי" בלבד המאפשר בירור משפטי התורה, פרסומם וקיומם בחיי היום יום:

שופטים א

כיון שעלול להתעורר ספק לגבי הבנת משפט התורה, יש צורך ב,שופטים" - דיינים המבררים את דין התורה.

וכן דרושים ,שוטרים" המביאים לידי קיום פסק הדין והמשפט למעשה ,עד שיקבל עליו את דין השופט".

לפי זה נראה, שהשוטרים חשובים\: מבחינה מסויימת יותר מהשופטים, כי הם מביאים לידי העיקר והתכלית - שיקבל עליו את הדין".

אך כפי שמבואר בתורה תפקידם של ה,שופטים", אין מטרתם רק לגלות וליידע את העם בהוראות ברורות של דיני ומשפטי התורה, אלא יש להם (גם) תפקיד מהותי יותר כשלעצמם.

וכפי שמתאר הרמב"ם? את בית הדין הגדול שבירושלים - אשר היה הבסיס והיסוד לכל השופטים, ש,,בכל שעריך"< - ש,,הם עיקר תורה שבעלפה והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל".

הרמב"ם מציין כאן שלשה פרטים ושלבים'? בתפקידו של בית הדיץן

הערות

  1. 9. ראה גם נתיבות עולם (להמהר"ל) נתיב הדין בתחלתו: ולכך נקרא המשפט פרדס שהוא טיול ושמחה (אבל שם, שזהו ,,בעבור שהוא דבר מחוייב ומוכרח". ע"ש.
  2. 2. ולהעיר אשר במלך מוכרח גם ענין התענוג - ע"ד מלך ביפיו גו').
  3. 0. ל' רש"י ריש פרשתנו. וראה תנחומא פרשתנו ב. רמב"ם ריש הל' סנהדרין. וראה לקו"ש חל"ד ע' 98 ואילך.
  4. 1. אף ששופטים חשובים יותר משוטרים, כי השוטר הוא רק שליח השופט (ראה רא"ם וגו"א ריש פרשתנו) - מ"מ בנוגע להעיקר והתכלית (קיום הדין בפועל), הוא יותר בשוטרים מבשופטים (ראה תנחומא שם).
  5. 2. ריש הל' ממרים.
  6. 3. ראה פרשתנו יז, ח (ובפרש"י ד"ה דברי ריבות). ולהעיר גם מספרי עה"פ בכל שעריך - להקיש כו'. רמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"ג: קובעין בתחלה כו'. שם ה"ח. ועוד.
  7. 4. ע"פ מ"ש הרמב"ם בהלכה שלאח"ז, דמה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.