89
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
. מדוע מרחיב רש"י בלשונו!
כן יש להבין מדוע מאריך רש"י בלשונו לגבי דוגמא זו, והרי, לכאורה, יכול היה לומר בקצרה* ,כגון צרם אוזן בכור, הרי דבר שתעבתי לך כל מום לא יהיה בו, ובא ולמד כאן שלא יאכל".
מדוע מוסיף רש"י בדבריו:
א) ,,כדי לשוחטו במדינה"?' - מדוע חשוב לציין שבעת צרימת אוזן הבכור התכוון האדם ,כדי לשוחטו במדינה"? אף אילו לא כיוון ,לשוחטו במדינה", בכל זאת זהו ,דבר שתעבתי לך" - ,כל מום לא יהיה בו"*.
ראה ג
ב) ,ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל" - מדוע צריך רש"י להוסיף את המילה ,ישחט"9י?
ג) מסוף דברי רש"י ,על אותו המום" מובן, שרש"י מתכוון להדגיש, שדוקא ,על אותו המום" לא ישחט, אך אם ,נולד בו מום אחר - ישחוט עליו"??.
ואין מובן:
(א) מהו ההכרח בפשוטו של מקרא לכך שהמום האחר מסיר את איסור האכילה שחל על הבכור משום ,לא תאכל כל תועבה"'?? האם משום שיש
הערות
- 6. כבספרי. אלא שרש"י (א) צריך להוסיף מהי ה,תועבה" - ,כל מום לא יהי' בו" (ובפרט ע"פ הנ"ל הערה 2). (ב) מדגיש ,ובא ולמד כאן", כנ"ל ס"א.
- 7. שהרי אין רש"י צריך להודיע הדין שבכור בע"מ נאכל במדינה = כי כבר מפורש הוא בפרש"י לעיל (יב, טו) בנוגע לכל הקדשים (ולקמן טו, כב מפורש בכתוב גבי בכור).
- 3. ובכל אופן - דבר זה (שמותר לאכול בכור בע"מ במדינה) מובן בלאה"כ מהמשך לשון רש"י כאן ,ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל".
- 8. ע"ד ההלכה (משנה בכורות לה, א ובפרש"י שם) ,לדעתו (שנתכוין להתירו) אסור שלא לדעתו מותר". אבל זהו משום שלפי סוגיית הגמ' האיסור הוא רק משום קנס (ולכן - שלא לדעתו אין מקום לקנס); אבל לפרש"י בפשש"מ שהוא דין תורה מצד שנעשה בו ,,דבר שתעבתי לך" - מאי נפק"מ כוונת האדם בזה*?
- 5. *) אבל ראה סהמ"צ להרמב"ם וחינוך שבהערה 0 ואכ"מ.
- 9. בפשטות - לשון זה ברש"י הוא אגב לשונו לפנ"ז ,,כדי לשוחטו במדינה". אבל הא גופא דורש ביאור - דהול"ל (כלישנא דקרא) ,לאוכלו".
- 0. דעת חכמים במשנה בכורות (לד, סע"א) [משא"כ לדעת ר"א ד,,לא ישחוט עולמית"]. וראה הערה הבאה. ואכ"מ.
- 1. שהרי אין האיסור כאן מפני שהמטיל מום באיסור נשאר עליו איסור אכילה במדינה מחמת קדושת בכור (שאז מקום לומר שע"י מום אחר שוב נפקע (קדושת בכור, ובמילא) האיסור) - כ"א שאסור באכילה רק מחמת ,לא תאכל כל תועבה", ולמה יותר אח"כ ע"י מום אחר (ולהעיר מרש"י חולין שם (קיד, ב) ד"ה הרי הוא בבל תאכל: עולמית).
- 9. ושאני דעת חכמים במשנה בכורות שם - כי לשיטתם ה"ז רק קנס, כבהמשך הסוגיא שם (וכנ"ל הערה 18. אבל ראה צפע"נ עה"ת פרשתנו כאן).
- 10. אלא שברמב"ם הל' פסוה"מ שם מוכח, דגם האיסור מה"ת (מצד ,,לא תאכל כל תועבה") הוא רק עד שיולד בו מום אחר. ובכמה מפרשים, שלדעת ר"א מה ש,לא ישחוט עולמית" הוא רק דרבנן, ומה"ת אסור רק עד שיולד בו מום אחר (תוס' בכורות שם. ספרי דבי רב לספרי כאן. דברי דוד להט"ז על פרש"י כאן (בסופו). ועוד). ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.