83

בחוץ, עם זאת, הרי האיסור על כך ידוע מציווי קודם שנאמר בלשון עשהי, ,והבאתם שמה .. ואכלתם שם גו' - כך שה,לא תוכל" כאן, אינו שונה לכאורה משאר המקומות בהם התורה אומרת ,לא תוכל" בקשר לאיסור שנאמר כבר קודם.

ג) מכיוון שלפי פירוש זה הביטוי ,לא תוכל" מתאים, בסופו של דבר, לגבי כל לאו - מדוע משתמשת התורה בלשון ,לא תוכל" דוקא לגבי לאו זה+?

ה. רש"י מבהיר את הקושי בפירושו הקודם

הדבר יובן בהקדם הביאור בדיבור

הראשון של רש"י בפסוק זה: ,לא תוכל, בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר".

את הלשון ,ליתן לא תעשה..." אומר רש"י בעוד שלוש מקומות בפרשתנו בסמיכות לפסוקנו: א) ,השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה - ליתן לא תעשה על הדבר"*. ב) ,השמר לך פן תעזוב את הלוי... - ליתן לא תעשה על הדבר'*. ג) את כל הדבר אשר אנכי מצוה... תשמרו לעשות - ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה"י.

אך דוקא בפסוק שלנו מאריך רש"י בלשונו - ,בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר"?י.

ויש לומר הביאור בזה - בפשטות: בשאר שלושת המקומות, הפסוק לא בא רק להוסיף לא תעשה - שכן ישנם פרטים נוספים המתחדשים באותם פסוקים: א) ,השמר... פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה - אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב על פי נביא.... " (פירוש רש"י). ב) ,השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך - אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל" (פירוש רש"י). ג) ,את כל הדבר... תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו".