43

תשלח... למען ייטב לך..." - .אם מצוה קלה... אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר למתן שכרן של מצוות חמורות" - מוכח, שרש"י סובר, כי פשוטו של מקרא הוא שמדובר באריכות ימים וטובה כפשוטן בגשמיות'? (וכזה הוא גם +מתן שכרן של מצוות חמורות"').

וחוזרת הקושיא למקומה: כיצד

אומר רש"י כאן בסיום פרשתנו ובפשטות ,ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם"?!

ד. שתי הדרשות בגמרא על תיבות אלו

גם לא ,חָלֶק" בלשון רש"י: המאמר ,היום לעשותם, ולמחר

(לעולם הבא) ליטול שכרם" מובא בשני מקומות בתלמוד - במסכת עירוביןף

ובמסכת עבודה-זרה?, אך בשנוי לשון: במסכת עירובין הלשון ,היום

לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם למחר לקבל שכרם". ובמסכת עבודה זרה נאמר: ,היום לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם ולא היום ליטול שכר".

וטעם מהפסוק

השינוי = מובן ,היום לעשותם"

בפשטות: לומדת

הגמרא שני דברים שונים: (א) את הדיוק במילת ,היום" - שעשיית המצוות, ,,לעשותם", היא היום דוקא, ולא ,,למחר" לעולם הבא. (ב) את הדיוק במילה ,,לעשותם" - שהזמן ,היום", בעולם הזה, מיועד ,,לעשותם" דוקא, ולא בכדי ,לקבל שכר".

וזו משמעות דיוק הלשון? במסכת עבודה-זרהי'? ,ולא היום ליטול שכר" - משום שהלימוד כאן (הוא לא בצד החיוב, שהשכר הוא ,למחר", אלא) בצד השלילה, ש,היום", העולם הזה, מיועד דוקא ,לעשותם", אך אינו זמן המיועד ,ליטול שכר" - שכן ,שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

ועל פי זה, אם נפרש שכוונת רש"י כאן היא לכך שאין שכר על המצוות בעולם הזה - כלומר: שבמילה ,היום לעשותם", מחדש הפסוק שהקדושברוך-הוא לא משלם לצדיק בחייו בעולם הזה, בניגוד ל,שונאיו" ש,בחייו משלם לו גמולו הטוב" - היה מתאים יותר הניסוח בדומה למופיע במסכת עבודה זרה ,ולא היום ליטול שכרם"??.