29

9 לקוטי ,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש", אשר הוא ,כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה".

מכך שהתורה מדייקת ואומרת ,לעולם ה' דברך נצב בשמים", בהפרידה ,שמים" מכל שאר הנבראים, כאשר בפסוק זה אין מדובר כלל על תחושתו והכרתו של האדם - מובן, שההבדל בין שמים לארץ אינו רק מצד האדם':, אלא שגם לאמיתו של דבר יש הבדל בין השמים לבין שאר נבראים, באופן שבו נמצא בהם ,,דברך"?:, ואשר משום כך מוזכרים בפסוק דוקא ,שמים". ומפני הבדל זה יש חידוש בענין של ,,ה' הוא האלקים... על הארץ מתחת" לעומת .בשמים ממעל".

ה. כותח הבורא בנברא ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

חידושו של הבעל-שם-טוב איננו% רק באופן כללי, שמציאותם של כל

ואתחנן א

הנבראים תלויה בכחו של הבורא המהווה ומחיה ומקיים אותם תמיד, אלא גם בפרטים, ש,דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים... תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים...", וכך אצל כל הנבראים, שבכל אחד מהם יש .,התלבשות אותיות הדיבור מעשרה מאמרות".

כלומר: אין הענין רק שהנברא זקוק לצורך קיומו לכוחו של הבורא, אך לאחר מכן הנברא נפרד ומנותק מהכוח המהווה אותו ומקיימו (בדומה לאור השמש שנובע ותלוי במאור השמש, שהרי ברגע שיש מחיצה בין האור למאור מתבטל האור, אך בכל זאת האור הוא מציאות נפרדת מגוף השמש), אלא שכוח הבורא ,מתלבש" ונמצא בתוך הנברא עצמו.

ודוקא כך ניתן להבין שאכן באמת ובשלימות ,אין עוד" - אין שום מציאות מלבד אלקות. שהרי, כיון שדבר ה' מלובש בתוך הנברא עצמו, יוצא, שהנברא אינו נפרד כלל מ,דבר ה'", וחיותו ונפשו של כל נברא הוא דבר ה' המלובש בו, וממילא מובן, ש,כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש"*.

ויש לומר, שזהו ההסבר לכך שכל נברא צריך דבר ה' בפפי עצמו, כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בהרחבה"", שגם בדומם ממש .. יש .. נפש וחיות