290
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ז
= == וטבילה. --וכשיבנה- בית- -המקדש -יביא-
200 לקוטי
משיחות ש"פ מסעי וש"פ דברים תשד"מ*
א ברמב"ם בשיעור היומיי מדובר בענין דיני גירות, וז"ל הרמב"ם?: ,בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן . . וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית .. שנאמר ככם כגר מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן".
ובהלכה שלאח'"זי כותב הרמב"ם וז"ל ,ובזמן הזה שאין שם קרבן צריך מילה
קרבן". ומפשטות הלשון משמע, שבזמן הזה נעשה גר גמור ע"י מילה וטבילה בלבד. אלא שיש עליו חיוב שכשיבנה ביהמ"ק יביא קרבז.
ובגדרו וטעמו של דין זה -- שבזמן הזה נעשה גר (גמור) ע"י מילה וטבילה בלבד, אף שהכניסה לברית (בזמן הבית) היא בשלשה דברים', ו;,גר שמל וטבל
ועדיין לא הביא קרבנו . . אינו אוכל בקדשים* שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל"י -- כתב הרגצ'ובי? וזיל: ,דרק לקדשים לא מיקרי עדיין ישראל גמור, אבל לשאר דברים הוה כישראל לכל דבר, וא"כ בזמן הזה לא מחסר כלל בשביל הקרבן".
ולכאורה צ"ל, דמ"ש הרגצ'ובי ,בזמן הזה לא מחסר כלל" (אף ש,לקדשים לא מיקרי עדיין ישראל גמור", ובלשון
הרגצ'ובי- בּסיום--הענין: ,לגבי -אכילת ---- > .
קדשים אין עליו דין ישראל") -- כוונתו היא בנוגע לקדושת ישראל השייכת לדינים שנוהגים בזמן הזה. שבקדושה זו -- לא מחסר כלל.
כלל*. אבל ברמב"ם הל' מחו"כ שבהערה 7, שגם בזמן הבית, הקרבן מעכבו רק ,להיות גר גמור כו" לאכול בקדשים. ובצפע"נ להרגצ'ובי (נעתק לקמן בפנים) ד,לשאר דברים הוה כישראל לכל דבר".
ולהעיר ממס' גרים פ"ב ה"ה: ,גרים נכנסין למילה ולטבילה ולקרבן, ב' מעכבין ואחד אינו מעכב", דמפשטות הלשון משמע שגם בזמן הבית כשישנם כל הג' דברים, אחד אינו מעכב (והקרבן הוא רק לגבי אכילת קדשים).
7 רמב"ם הל' מחוסרי כפָרה פ"א ה"ב.
הערות
- 1. *) שיחה זו י"ל במהד"ב בלקו"ש חכ"ו ע' 160 ואילך. המו"ל.
- 1. הל' איסורי ביאה פרקים יבדיד.
- 2. פי"ג ה"א-ד -- מכריתות ט, א.
- 3. שלח טו, טו.
- 64. הלכה ה.
- 6. במס' כריתות שם: ,אלא מעתה האידנא
- 7. דליכא קרבן לא נקבל גרים אמר ראביי וכי יגור אתכם גר אוה אשר בתוככם לדורותיכם גו". ובנמוק"י יבמות מו, א (ועד"ז בריטב"א יבמות שם): .אבל בזמן הזה אינה מעכבת דהא לדורותיכם כתיב ויודע הי' הקב"ה שאין לנו לדורות הרצאת דמים". והיינו, שהלימוד מ, לדורותיכם" הוא -- ש,בזמן הזה אינה מעכבת", משא'"כ בזמן הבית -- כל השלשה דברים הם לעיכובא, וע"י מילה וטבילה לא נעשה גר
- 66. להעיר ממ"ש הרמב"ם בפיה"מ (כריתות רפ"ב) ש,הותר לאכול בקדשים והקרבן מצוה בעלמא", אבל בספר היד -- חזר בו וס"ל ,אינו אוכל בקדשים" (וראה תוס' רעק"א למשניות כריתות שם). וידוע הכלל (יד מלאבי כללי הרמב"ם ס"א. וש"נ. וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 172 הערה 12) שהלכה כספר היד לגבי פיהמ"ש.
- 68. צפע"נ על הרמב"ם כאן.
- 10. *) וראה רע"ב כריתות רפ"ב. שמ"ק שם ח, ב בחי" שבסוף המס' ד"ה גר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.