256
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
206 לקוטי ,תליתאי" דתורה?י הוא גםיי התכללות דדעת תחתון (שלמטה יש כו') עַם דעת עליון (שלמעלה מעולמות), ובאופן שגם העולם גופא (כמו שהוא במציאותו) ,יסכים" להביטול דדעת עליון''.
שזוהי התכלית דנתינת התורה ,לעשות שלום בעולם"*י -- ועד (וכולל) ,שלום ביני ובין עולמי"*!, שגם העולם עצמו ,יסכים" ויורגש בו" האלקות שלמעלה מהעולם.
ב. ויש להוסיף שגם ענין זה שייך >
לרבנים מורי הוראה. כי (א) כשרב בישראל פוסק פסק דין -- שכל רב בדורו, כשנתמנה להיות ,פרנס על
הצצבור" הוא ,כאביר שבאבירים""ו
כשמואל בדורו וכו' ועד כמשה בדורו9 -- פועל זה על העולם, ועד -- בעולם, שהמציאות בעולם נעשה כפס"ד התורה?*.
(ב) תפקידם של רבנים ומורי הוראה הוא להורות לעם את המעשה אשר יעשון, כולל גם ההנהגה דלפנים משורת הדין, שבימינו אלו נעשה גם זה (ההנהגה של לפנים משורת הדין) מדיני התורה. שלכן הובאו בשו"ע ובנו"כ בו"כ
ענינים דמס' אבות וכיו"ב, מיליג
דחסידותא?:.
ועִ'יי שהרבנים מארי דאתרא מאירים את המקום (העיר, השכונה) באור התורה (ובפרט -- באופן שמלכתחילה לא יהיו סכסוכים וכו') -- הרי עי"ז נעשה שלום בעולם -- שלום (כפשוטו) בין איש לרעהו וכו', כוללי גם הפירוש הפנימי שבזה -- שלום ביני ובין עולמי, כנ"ל.
ג ויש לומר, דהכח של רבנים מורי הוראה לעשות שלום בעולם הוא ע'י ה,שלום", החיבור וההתכללות בשני
תנועות הפכים שבהם עצמם!. .>
בכדי לזכות לכוון להלכה לאמיתתה - צריך הרב להיות בבחינת ביטול בתכלית=, וביחד עַם זה -- צריך הרב להיות בתכלית התוקף, שהפס"ד שלו (שהוא פס"ד דתורה) יקויים בפועל>.
וכפירוש הידוע* ב,משה קיבל תורה מסיני"י? -- שמשה (ועד"ז צריך להיות בכל תלמיד חכם, שנקרא בשם משה5) קיבל תורה (והוראה) מ(הר) סיני, למד הנהגת עצמו מסיני, ד,מכיך מכל
הערות
- 2. ראה ד"ה ביום השני וד"ה אם בחוקותי הנ"ל, שהשייכות דמורי הוראה לשבט לוי ושבט יששכר (יומא שם) היא -- לפי שלוי (ועד"ז יששכר) הוא קו האמצעי, ,תליתאי".
- 3. ענין הג' -- נוסף על ד"ת וד"ע.
- 4. ראה המשך תרס"ו שם.
- 5. רמב"ם הל' חנוכה בסופן. וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך. וש"נ. וראה לעיל ץ' 242 ואילך.
- 6. שהש"ר רפ"ז.
- 7. שזהו ה(שלום--) שלימות שלו.
- 8. ראה מנחות נג, סע"א: יבוא אדיר כו'.
- 9. ר"ה כה, רעיב.
- 0. ראה ירושלמי כתובות פ"א ה"ב. וש"נ. שו"ע אדה"ן יו"ד סקפ"ט סקכ"ג.
- 10. ש"פ שלח, ש"מ תמוז תשמ"ו
- 1. ראה ב"ק ל, א.
- 2. ראה לקו"ש תכ"א ע' 330. וש"נ.
- 3. להעיר מתדבא"ר פי'א. וראה לקו"ש חט"ז עי 8. חי"ז ע' 213. וש"נ.
- 4. ראה עירובין יג, ב: מפני מה זכו ב"ה להיות
- 15. הלכה כמותם מפני שנוחין ועלובין היו כו'. וראת,
- 16. סה"מ תרכ"ז והמשך תרס"ו שם.
- 5. להעיר גם משו"ע חו"מ הל' דיינים ס"ח ס"ד ,אסור לדיין כו' אלא בענוה כו' (ועד שאסור לנהוג בהצבור קלות ראש אפילו כשהם עמי הארץ), ו(ביחד עם זה) יהי' אימתו עליהם כו'".
- 6. ראה ביאורים בפרקי אבות (קה"ת תשנ"ו ואילך) ע' 27 ואילך. ושינ.
- 1. ריש מס' אבות.
- 8. ראה שבת קא, ב. וש"נ. תו"א יתרו סח, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.