156

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אין מתעורר רגש של נקמה, אלא להיפך: כשיהודי יודע שההתקלות במתנגד, בשונא, באה מלמעלה, והוא שליח מאת הקדושרדברוך-הוא - ,הו אמר לו" - הרי הוא מחפש ומוצא את ההוראה מלמעלה שעליו ללמוד מכך לגבי עבודתו העצמית, עד לאופן של ראיה*, ומגיע למסקנה, שכל זאת נגרם כדי שיגיע לדרגה נעלית יותר בעבודת ה' - עבודה בבחינת ראיה'*.

6) שהיא למעלה משמיעה והבנה סתם (תו"א עה, א. לקו"ת צו יז, ב. ואתחנן ג, ג. ובכ"מ).

7) בהמאמר שם לפנ"ז מפרש ,ואני אראה בשונאי" - ,ע"י עבודתו הוא מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו". ויש לומר, דב' הפירושים ב,ואני אראה בשונאי" - (א) שהרע מתבטל כן'*, (ב) שיגיע לבחי' ראי' ע"י המנגד - הם בהתאם*** לב' הסוגים ב,שונאי":

א) מאוה"ע כו' שהם מג' קליפות הטמאות לגמרי (תניא ספ"א) - בהם הענין ד,ואני אראה בשונאי" הוא ש,מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו".

ב) מבנ"י, דישראל אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד, רע"א) - אין לומר עליהם ,מוציא את הניצוץ" (ראה תניא ספי"א. סה"מ קונטרסים ח"א רס, א)***, ומתפללים עליהם ,יתמו חטאים

ו"בדו"ג תמוז שיחות 2

ורק לאחר שמבינים היטב את הענין של ,הוי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי" באופן מושלם ובשני הפרטים שבו - שהן לגבי ,,עוזרי" והן לגבי ,שונאי", הכל בא מאת ,הו" לי", כי,,אין עוד מלבדו" - אז מגיעים בשלמות לענין של ,ברוך הגומל... שגמלני טוב", שמגיעים לידי הכרה ותחושה אמיתית שה,גמלני" בא מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו,

והדבר בא לידי ביטוי למטה בטוב טעם גלוי, בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, עד כדי - כלשון הרב*: דגם מחזיקי התורה הם מאושרים ומבורכים בכל טוב.

(משיחת י"ב תמוז וש"פ בלק תשכ"ו)

ולא חוטאים". ולגבם הענין ד,ואני אראה בשונאי" הוא שע"י מגיעים לבחי' ראי'.

8 סד"ה ברוך הגומל הב' (דש"פ פינחס תרפ"ז), הנ"ל הערה 5.

כ69

הערות

  1. 1. *) וראה במאמר שם שמביא עוד פירוש ב,ואני אראה בשונאי" - ,,שיתגלה האמת שהם שונאי ה' שאינם חפצים בגילוי .. שם הוי'". ע"ש. ואכ"מ.
  2. 2. **) ובלקו"ת שם (וכן בסה"מ תקס"ד שם) מבאר, שהענין ד,ואני אראה" (בחי גילוי) הוא ע"י אתהפכא חשוכא לנהורא, כי גילוי השמחה הוא ע"י ביטול כל מונע כו' - והיינו שב' הפירושים תלויים זב"ד
  3. 3. ***) וצע"ק שבמאמר שם מקשר זה עם המבואר
  4. 4. ,,בענין הקהה את שיניו דרש"ע כשלוקחים ממנר השיץ נשאר רע כו" (שזה אומרים להבן רשע ולהעיר ממשנ"ת כמ"פ (לקו"ש ח"א ע' 252. חי"א ע' 2 ועוד) בדיוק לשון ההגדה ,אילו ה" שם לא הי" נגאל", אבל עכשיו לאחרי מ"ת גם רשע כמותו יהי" נגאל.
  5. 5. וי"ל, שענין זה שייך רק ל,דואג ואחיתופל" (שמביא שם), כי עליהם נאמר (משנה סנה' ר"פ חלק) שאין להם חלק לעוה"ב. ועפ"ז יומתק שהדוגמא בהמאמר למנגדי דוד היא רק מהם ולא משאול או שמעי בן גירא (וגם בתחילת המאמר מביא רק מה ש,דוד בעצמו אומר כי הוי" א"ל קלל" ולא הזכיר שמו בפירוש).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.