118

1% לקוטי

יוצא מכך, שלפי משמעותם הפשוטה של הפסוקים יש הבדל מהותי בעצם השרות בין הכהנים לבין הלויים:

הכהנים, שמשמעות המילה כהונה היא שרות", נבחרו מלכתחלה כמשרתים לקדושרברוך-הוא במשכן, ,לכהנו לי"*:, ,,לקדשו לכהנו לי"*.

ואילו הלויים אינם במהותם משרתי ה' באופן ישיר, אלא ,ושרתו אותו". ,מסייעין"% לכהנים - ,ו היא השרות"**. יותר מכך: כל עבודותיהם במשכן גם אלו שאינן נראות בגלוי כסיוע לכהנים, מכונות +משמרת בני ישראל"יי, ורש"י מפרש על כך ,שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באין תחתיהם בשליחותם לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן" - הלויים הם כשליחים שכירים של בני ישראל?*.

כלומר, לפי פירוש רש"י בפשוטו של מקרא יוצא, שאת הכהנים הבדיל הקדוש-ברוך-הוא באופן שהוא ייעד

קרח ג

אותם להיות משרתיו שלו. ואילו את הלויים הבדיל הקדוש-ברוך-הוא לכך שבני ישראל ישכרו אותם - ,שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי".

לעומת זאת, הרמב"ם בהלכות כלי המקדש** אומר ,זרע לוי כולו הובדל לעבודת המקדש שנאמר< בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי". לאחר מכן, בפרק אחר, אומר הרמב"ם5 ,הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות, שנאמר* ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים". כלומר, שיטת הרמב"ם היא לפי האופן הראשון שהוזכר לעיל אותה הבדלה אצל הכהנים ואצל הלויים. וההבדל הוא רק אם לצורך עבודת המקדש, או לצורך עבודת הקרבנות.

ו ההבדל בין דעת רש"י לבין דעת הרמב"ם

לפי זה, ההבדל בין דעת רש"י, בפשוטו של מקרא, לבין דעת הרמב"ם בספרו היד החזקה, בדרך ההלכה, הוא בשני ענינים:

א) לדעת רש"י יש בתורה הבדלה והקרבה לה' באופן מיוחד של הכהנים מתוך בני ישראל, בלי קשר להבדלתם בתוך שבט לוי כולו. ואילו לדעת הרמב"ם, יש תחלה הבדלה של שבט