94

וההסבר לכך הוא בהתאם לדברי המהרש"א?י, אשר על השאלה כיצד הוא חילל שבת כדי להודיע באיזו מיתה דנים מחלל שבת, הוא מסביר3': כיון שלא היה לו צורך במלאכה זו, אלא ,,לידע באיזו מיתה וכו', הוה ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה כמו חופר גומא ואין צריך אלא לעפרה, שהוא פטור לרבי שמעון", והוא ממשיך ואומר ,וכן יש לומר לפי המדרש שכתבו התוספות וכו' דהוה לי נמי (=שגם זו היתה) מלאכה שאינה צריכה לגופה".

ולפי זה מובן מדוע הוא בחר להוכיח את הענין דוקא על ידי מלאכת שבת, כי לא היה ברצונו לחטוא, ויחד עם זאת רצה להבהיר את האמור לעיל, ודבר זה אפשרי דוקא על ידי עשיית מלאכה בשבת, אשר לדעת רבי שמעון העושה מלאכה שאינה צריכה לגופה פטורצ' וכנאמר ב"קדושת לוי" - ,אם כן לא חילל שבת כלל".

שלח ב

ג. ,מות יומת האיש"

למרות זאת אמר הקדוש-ברוך-הוא ,מות יומת האיש רגום אותו..."', שהוא חייב מיתה, למרות שכלפי שמים ידוע שהיתה זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולשם שמים נתכוין, ואף ,לא חילל שבת כלל", ויותר מכך: זוהי פעולה למען שמירת שבת, שהרי כוונתו היתה לחזק את שמירת השבת ואת קיום התורה והמצוות בכללפ' אצל ישראללי -

בכל זאת מבאר המהרש"א?' שזאת משום ש,לא ידעו העדים שהתרו בו שהוא עשה על דעת זו ואינן אלא דברים שבלב, ודנין היו אותו למיתה על"פי העדות". משמעות הענין איננה שסקלו אותו בטעות, עקב אי ידיעה של העדים -

שהרי התורה היא תורת אמת, ואם לפי האמת%' בהתאם לכוונתו ,לא חילל