60

0 לקוטי (לפי פירושו) היא, שהנרות (=כלי הקיבול לשמן) לא היו קבועים בקני המנורה, אלא נהגו להורידם ולאחר מכן להעלותם על המנורה'' - מכך היה ניתן להסיק גם לגבי שאר חלקי המנורה, שלאחר עשייתה אין חיוב שתהיה ,מקשה"; והנאמר בפסוק ,מקשה" הוא רק בתחילה, אבל ,אחר כך יכול לעשות כאשר יחפוץ"?' - לכן מוסיף הפסוק ,וזה מעשה המנורה מקשה...", שהדין של ,מקשה" הוא גם לאחר מכן.

אך לא ניתן להסביר כך לפי פירוש רש"י - כי: על אף שגם לדעתו, בפירושו על התורה, יש לומר שהנרות לא היו חלק אחד עם המנורה'', ובמילא ניתן לומר שבכל פעם הורידו והעלו את הנרות על המנורה, ברם

[נוסף על הקושי לומר, לפי פשוטו של מקרא, כי מכך שהנרות היו נפרדים ובכל יום הרכיבו והעלו אותם על המנורה - יש להסיק לגבי כל חלקי המנורה, מכיוון שבמקום הציווי על כך, בפרשת תרומה, ברור שעל כל המנורה להיות ,,מקשה" (מלבד הנרות) - הרי]

בפירוש הכתוב ,בהעלותך" מבאר רש"י בפירוש: ,על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך

בהעלותך א

להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה". רואים בבירור, כי רש"י אינו סבור שהפירוש ,,בהעלותך את הנרות" מתייחס להרכבת-העלאת הנרות על המנורה (שאם כן, הרי אין מקור לפירושו*'; הפסוק (כפשוטו) מדבר אודות ,,להב" - ,שהלהב עולה", והיכן בכלל הוזכרו כאן נרות).

נותר איפוא השאלה: מדוע נאמר כאן הפסוק ,וזה מעשה... מקשה"?.

ג. מה הצורך לצוות שהנרות *אירו ,אל מול פני המנורה"

גם צריך להבין: מהי בכלל ההוספה בפרשה ,בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" - הרי ציווי זה כבר נאמר בפרשת תרומףפי ,ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה"זו?