31
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
אך לפי פירושו של אדמו"ר הזקן הדברים מתיישבים: היות שעצרת הוא ,יום שניתנה בו התורה וצריך לאכול ולשמוח בו כו'", לכן הקריבו חלק מקרבנות עצרת ביום, אשר (בלשון אדמו"ר הזקן: ,עשו בית הלל כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם ..) נעשה
חג השבועות
להם יום זה שהוא מוצאי יוס"טוב כמו יוס"טוב עצמו" - החיוב ממש של הקרבנות? הוא ב/,יום טבוח" ולכן נאסר בהספד ותענית. ולפי זה מובן, ש,אם כן אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום", היות שהיום ,נעשה... כמו יום"טוב עצמו", כנ"ל.
ט. .וס טבוח" מבטא את ,גדר המקבל" - שמחת ופעולת ישראל בתורה
על פי כל הנ"ל נמצא, כי ההבדל בין שיטת אדמו"ר הזקן ביחס לשיטת
ולהעיר מפלוגתת האחרונים כשחל יו"ט בשבת והי' חיגר בו ביום ונתפשט בשני אם לדון בזה לא חזי בראשון - לדעת הצל"ח (חגיגה יז, א בדברי התוס' ד"ה אף עצרת) יש לו תשלומין, ולהטורי אבן (חגיגה השמטות לדף ט, א ומנ"ח מצוה פח) מקרי דלא חזי בראשון ואין לו תשלומין. ולכאורה תלוי בהנ"ל, דלהצל"ח הוי עיקר זמן הקרבתו ביום טבוח. ועיי"ש בסוף דבריו. ואכ"מ.
3 להעיר מצפע"נ הפלאה (נד, ריש ע"ד) שמבאר המחלוקת דהירושלמי (חגיגה פ"ב ה"ד) גבי יום טבוח אם העורות שייכים לאנשי משמר או לכל המשמרות ,ר"ל אם הקרבנות הם של הרגל ושייך לכל המשמרות או הם שייכים ליום טבוח". ואכ"מ.
הערות
- 1. שאסור להתענות במוצאי חה"ש אפילו בזמן הזה וממשיך ,וזהו אסרו חג אמרה תורה כו' ובירושלמי קורא כו'" - אף שבתוס' הרי"ד מדובר רק על יום טבוח ואיסור הספד באחה"ש ולא מדין אסרו חג שבכל יו"ט*. וגם בב"י מביא בהמשך לדברי האגור ,וכ"כ ההריב"ח ז"ל בספר עין יעקב בפ"ב דחגיגה כו' מפני שיום טבוח ה"** (ראה ברכי יוסף שם בארוכה***) - אלא מכיון דלדעת הרי"ד הוא לא מחמת איסור דיום זה עצמו כ"א מפני שאין מספיקין להקריב, הרי גם פי' ,יום טבוח" הוא בתוכנו וגדרו כעין אסרו חג - קשר לחג, אלא שבפסח וסוכות אין האיסור מצד הדין, כי בהם אין (גם) אסרו חג (כזה) ע"י הקרבת קרבנות (ועד"ז יש לפרש גם סברת השבלי הלקט שם שהביא בהמשך לדברי הרי"ד ,וכבר פירשנו שגם שאר יו"ט שוין בזה מדברי קבלה כו"").
- 2. *) דהרי אינם מפרשים דר"ט מנעם מהספד (לא מצד הקרבנות כו' כ"א) מטעם אסרו חג שהוא בכל יום שאחר היו"ט שאסור בהספד כמ"ש במל"מ הלי כלי המקדש שם. שיח יצחק לחגיגה שם. חסדי דוד לתוספתא חגיגה שם. ועוד.
- 3. **) להעיר שגם בלבוש כאן הביא שניהם זא"ז ועד"ז הוא בביאור הגר"א דמביא תחלה הגמ' דסוכה כל העושה איסור לחג (כפי' השני ברש"י) והירושלמי הנ"ל, ומסיק: ובפ"ב דחגיגה מעשה ומת אלכסא בלוד ובאו כו' ולכן כ' כאן.
- 4. ***) וראה גם מחזיק ברכה להחיד"א או"ח שם פתח עינים חגיגה שם.
- 2. עפ"ז הרי זה יותר מתשלומין כל שבעה, שנת' (ראה לקמן ע' 90 ואילך) שכל הז' הוי זמן הקרבן, משא"כ יום טבוח (לפי הנ"ל בפנים) לאחרי שנהגו ב"ה כדבריהם - י"ל שנעשה כעיקר זמן חיובו. וע"ד כשעצרת חל בשבת שמודה ב"ה שיום טבוח אחר השבת (במשנה חגיגה שם), שאין זה בדומה לתשלומין בשאר הימים אלא שהי" עיקר זמן הקרבתו (וראה לקמן ע' 92 הערה 27).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ח ע' 31
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.