269
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שחטי' . . שחלה ונטה למות". אלא פירוד הנשמה מהגוף ממש), כדלקמן -- יש מקום להוסיף זאת בתור ביאור ופירוש נוסף.
ובפרט שגם מדברי ר' אפרים (שנדחה ונתבטל החיוב ,לבסומי בפוריא עד דלא ידע" מפני העובדא דרבה ור' זירא), משמע, שהי' זה דבר חמור ביותר (מיתה ממש), שלכן, הי' הכרח לבטל את החיוב ד,לבסומי", משא"כ אילו לא הי' זה אלא ענין של חלישות וחולי בלבד, לא היו מבטלים את החיוב ד,לבסומי". ועכ"פ -- אפילו אם נדחוק לומר שיש צורך לבטל את החיוב ד,לבסומי" גם מפני חולי וחלישות בלבד, הנה חידוש כזה (שיש צורך לבטל חיוב כו') היו צריכים לומר בפירוש.
זאת ועוד:
גם לאחרי תירוציהם של המהרש"א והריעב"ץ -- לא סרו עדיין רוב התמיהות דלעיל: מכיון שסוכ"ס הזיק הדבר לבריאותו של ר' זירא (עד שנטה למות) - א'כ, (א) מדוע לא מצינו שרבה עשה תשובה, (ב) מדוע בשנה הבאה הזמינו רבה לעשות סעודת פורים ביחד, הרי הדבר עלול להזיק לבריאותו של ר' זירא (כפי שאירע בשנה שעברה), והתורה אמרה ,ונשמרתם מאד לנפשותיכם"יי וכפס"ד הרמב"ם:' היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת") ה' הוא"? (ג) וכן בנוגע לר' זירא -- אילו הי' בטוח שגם השנה יקרה נס זה, הי' מוכן לעשות סעודת פורים ביחד, וזאת -- למרות
תזריע תשד"מ שיחות 209 ציווי התורה ,ונשמרתם מאד לנפשו-
תיכם"?!
ולכן, בהכרח למצוא ביאור באופן כזה שמצד אחד יהי' כפשוטו (מיתה ממש), ולאידך -- שאין זה ענין בלתי-רצוי ח"ו, אלא אדרבה -- למעליותא, שעפ"ז יסורו כל התמיהות שבסיפור, כדלקמן.
ד בתשובות החת"ס* שקו"ט אודות החיוב ד,לבסומי", שאף שכתב ר' אפרים שלאחרי העובדה דרבה ור' זירא נתבטל חיוב זה, מ"מ, הביאו הרי"ף ועוד פוסקים להלכה, ומבאר זאת ע"פ דברי הגמרא5 ,האי מאן דבמאדים יהי' גבר אשיד דמא (שופך דמים%) . . אמר רבה אנא במזל מאדים כו", ומסיק שדוקא רבה דאתיליד במאדים שכיחא גב" הזיקא, אבל רובא דרובא דעלמא חייב לבסומא דלא שכיחא הזיקא כו'.
אבל -- במחילת כבוד תורתו -- כבר קדמו היעב"ץ בהבאת דברי הגמרא אודות מזל מאדים, וכותב ,אבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם הי' במאדים, אלא כדאמרן", וכפשוט, שחץ לומר שה" אצל רבה ענין של שפיכות דמים, רחמנא ליצלן!
ועוד זאת: לאחרי כל השקו"ט בדברי החת"ס -- עדיין תמוה ביותר המשך סיפור הגמרא שגם לשנה הבאה הזמין רבה את ר' זירא לסעודת פורים: לאחרי שרבה ראה כבר שמצד טבעו (שנולד במזל מאדים) נכשל בענין חמור כזה -- היתכן שלשנה הבאה הולך ומזמין שוב את ר' זירא?!
והנה, בנוגע לטבעו של רבה -- יש להוסיף:
הערות
- 1. ואתחנז ד, טו. וראה ברכות לב, סע"ב ובחדא"ג מהרש"א שם:
- 2. הל' דעות רפ"ד.
- 3. ראה לקו"ש ח"ג ע' 806 הערה 9.
- 4. ש"פ שמיני וש"פ
- 4. חאו"ח סקפ"ה. סקצ'"ו.
- 5. שבת קנו, א.
- 6. רש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.