268
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
206 לקוטי מסתבר לומר, שהדגשה זו (ששניהם נשתכרו) שייכת לכללות תוכן הסיפור.
ומובן שאין לתרץ את התמיהה שבסיפור הנ"ל בכך שמדובר אודות רבה ור' זירא, שגדלה מעלתם ביותר, ובאין ערוך כלל לאנשים כערכנו, ולכן, אין אנו שייכים להבין ענין זה ואין יכולים לדבר בענין זה כו' -- כי: אף שבודאי האמת היא שגדלה מעלתם ביותר כו', מ"מ, מכיון שסיפור זה נכתב בגמרא, מובן, שיש מקום לבאר זאת גם בפשטות, לאנשים כערכנו, כדלקמן.
ב. ובהקדים:
ע'פ תורת הסוד והקבלה -- ישנם אמנם ביאורים שהכוונה ברוחניות הענינים, ולדוגמא: המבואר במאמרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר:, וכן במאמרי אאמו"ר*, אבל אעפ"כ, מכיון שאין ענין יוצא מידי פשוטו -- מובן שבהכרח שיה" גם ביאור בפשטות הענינים.
ובפרט שסיפור זה הובא בשייכות לענין של הלכה -- שהרי לאחרי פס"ד הגמרא ,מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", הובא הסיפור אודות רבה ור' זירא, שהם קיימו את החיוב ,לבסומי .. עד דלא ידע" בפועל ממש, ומכיון שמדובר אודות עניז של הלכה, הרי פירוש הדברים הוא -- לכל לראש - שסיפור זה הי' כפשוטו, ולא (רק) ברוחניות הענינים.
וכדמוכח מדברי הר"ן והמאור הקטןי שהביאו ש,כתב ר' אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה ושחטיי לר' זירא . .
אידחי לי' מימרא דרבא, ולית הלכתא כוותי", ולאו שפיר דמי למעבד הכי" (ומכיון שלא השיג עליו הרמב"ן במלחמות ה', משמע, שס"ל כוות"). - שמכל זה מוכח שהסיפור דרבה ור' זירא הוא כפשוטו. ולכן, בהכרחת לבאר זאת גם בפשטות הענינים.
כאשר מדובר אודות ענין המובא בחלק האגדה שבתורה, כמו העניץ ד,מיבסמי" שבסיפור דרבה בר בר חנה! - יכולים לפרש זאת רק ברוחניות [ע"ד שאר הסיפורים שבסוגיא הנ"ל, שהם רמזים על ענינים רוחניים?], משא"כ בעניננו, הרי מכיון שענין זה הובא
בקשר להלכה ד,לבסומי. בפוריא", . ההי...
לא יתכן לומר שהתחלת הענין קאי על יין כפשוטו, והמשך הענין -- ברוחניות הענינים.
ג. והנה, בחדא"ג מהרש"א מתרץ שלא הי' כאן ענין של מיתה ממש (שחטי" כפשוטו), אלא ,כעין שחטי', דאגברי' חמרא וכפיי' לשתות יותר מדאי עד שחלה ונטה למות". וכעין זה תירץ גם הריעב"ץ -- ,שלא שחטו ממש .. (אלא) באחיזת עינים . . (ורק) הרואים היו סבורים ששחטו באמת .. אף ר' זירא נתפעל מהם לבש חרדה ונתעלף מרוב דאגה כו'".
אמנם, למרות גדלותו של המהרש"א [ובפרט ע"פ הידוע"י שכל המפרשים עד המהרש"א כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש], וכן גדלותו של היעב"ץ וכו - מובן, שכאשר יש אפשרות לפרש את הענין ד,שחטיי" כפשוטו (ולא רק ,כעיז
הערות
- 65. סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125).
- 66. לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה - אגרות ע' שב"ג.
- 7. הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. יד אפרים. פר"ח סק"ב.
- 4. ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ
- 5. שיחות
- 8. ב'ב עג, סעיב.
- 9. לדוגמא: ראה זח"ג רכג, ב. ועוד.
- 0. ס' שארית ישראל (מהרה"צ כו' הר"ר ישראל דוב מווילענדיק) דרוש לסוכות ע"פ פרדס (מאמר א' בתחלתו). לקו"ש חכ"ג ע' 40 הע' 76. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.