245
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אינו בזה שביטל זמן שהי' צריך להקדיש ללימוד התורה (כי אפשר שישלים הזמן שהחסיר - ביום). אלא, מכיון שהלילה הוא הזמן המיוחד ללימוד התורה (דאין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה . . אין רנה של תורה אלא בלילה"), הרי מי שתורה נעשית כל מציאותו, אי אפשר לו שיאבד אפילו לילה אחד. כי שום דבר בעולם אינו יכול לדחות ענין ששייך ונוגע לעצם מציאותו*".
יא עפ"ז מובן הטעם שבחר הרמב"ם בלשון הספרי ולא בלשון הש"ס:
הלשון ,כתר תורה" (וכן -- כתר כהונה וכתר מלכות) אפשר לפרש בשני אופנים:
א) הכתר של התורה: 1) כתר מכסף וכיויב שמשימין על התורה", 2) חלק מיוחד בתורה. וכמו שמצינו" ש(דוקא) הלכות התורה נקראות ,כתרה של תורה".
ב) התורה נעשית כתר על האדם הלומדה. אין המדובר בחלק (או עניו) מיוחד שבתורה, כ"א שהתורה (בכללותה"") מכתירה את האדם.
והנה ברמב"ם מדייק ,בשלשה כתרים נכתרו ישראל"י?, היינו שמעלת ,כתר תורה"*י" כאן היא (כאופן הב') בזה
שהתורה מכתירה את לומד התורה, ובזה היא ה,הלכה" שברמבים כאן, ותלוי באופן ותנאי הלימוד, כנ"ל בארוכה,
ולכן לא הביא הרמב"ם לשון הש"ס ,שלשה זירים הן כו" -- כי פשטות הלשון ,שלשה זירים הן, של מזבח (כהונה) ושל ארון (תורה) ושל שלחן (מלכות)* ענינו, שהמדובר במעלה מיוחדת אשר בגוף (וחפצא) אשר בכהונה תורה ומלכות. וכמו ,הזירים", שהיו חלק (העליון) של המזבח הארון והשולחן עצמם. וכן בנמשל, שהיא מעלה הכי עליונה בגוף הכהונה ומלכות (כהונה גדולה??, מלכות דוד), וכן בתורה.
ולכן בחר בלשון ,שלשה כתרים", שבפשטות ,כתר" הוא -- הלבוש ותכשיט על ראש האדם, ,בשלשה כתרים נכתרו ישראל".
יב. וע"פ כל הנ"ל יובן בתוספת ביאור תיאור הרמב"ם בסיום ספרו אודות ,,עסק העולם" בימות המשיח:
כוונת הרמב"ם היא להדגיש אשר בימות המשיח יזכו כל ישראל להיות מוכתרין בכתר תורה. דאף שגם בזמן הזה הוא ,מונח ועומד ומוכן לכל ישראל", הרי אין כל אדם זוכה לזה שיוכל לקיים התנאים הנ"ל הדרושים לזה.
אמנם באותו הזמן, שנהי' ,פנויין בתורה וחכמתה", ו,הטובה תהי' מושפעת הרבה כו" -- הרי ,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". כי לא יהי" צורך להסיח דעתו ,לדברים
הערות
- 7. רמב"ם שם.
- 7. בביאור הלכה זו - ראה גם לקו"ש חלייד ע' 43 ואילך.
- 8. זח"ג רנו, בי
- 9. מגילה כח, ב. ועיין אגה"ק סכ"ט. וראה לקו"ש שם סעיף ה והערה 45 שם.
- 0. כי קוראים למין הפרטי בשם המין הכולל אותו (הקדמת פיהמ"ש בשם טהרות -- וכן בשם כוכב ועוד).
- 1. אף שלשון זה (נכתרו ישראל) ליתא בספרי (ובכמה מהמקומות שהובא ענין זה). וראה לקו"ש שם הערה 82. וש"נ.
- 7. *וד) וכז כתר כהונה וכתר מלכות, כנ"ל הערה 63.
- 8. י"א ניסן ואחש"פ תשמ"ה
- 2. אבל ראה ר"ח יומא שם: זכה אהרן ונטלה כלומר לקח הכהונה (ולא כתר כהונה, כה"ג).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 21 לקו"ש חכ"ז ע' 245
- לקוטי שיחות 109 לקו"ש חכ"ז ע' 245
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.