216
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הגלות בפרק שביעי של הלכות תשובה, לאחר שני פרקים* בהם מאריך אודות הענין של בחירה חפשית ועל כך שיש בחירה חפשית לכל יהודי, ואומר אחר כך בתחילת פרק שביעי: ,הואיל ורשות כל אדם נתונה לו... ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתוודות כו'" - שיש לומר כוונת הרמב"ם בזה'*:
אנמיתית הענין של תשובה היא בשעה שהיא באה בבחירתו החפשית של האדם, ובמילא צריך האדם להשתדל לעשות תשובה מצד בחירתו החפשית ולא%* לחכות עד שיכריחו אותו מלמעלה לעשות תשובה; ובהמשך לענין זה אומר הרמב"ם ,הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן"* - שבני ישראל
יעשו תשובה זו - תשובה הבאה מצד בחירתו החפשית של האדם].
וזהו ההבדל בין הענין הנאמר בפרשתנו ובין הנאמר בפסוק ,ושבת..." הנ"ל: בפרשתנו לשון הפסוק הוא ,אז יכנע לבבם הערל" - כאן אין מודגשת פעולת היהודי (מילתו את ערלת הלב), אלא שהלב הוא ,בפעל", הוא נכנע מצד יסורי הגלות.
לעומת זאת בגאולה האמיתית והשלימה. על-ידי משיח צדקנו יהיה ,,ושבת עד ה' אלקיך", התשובה של בני ישראל בכח עצמם. יסורי הגלות יהיו רק בבחינת מעורר, אך לאחר מכן תבוא התשובה מצד בני ישראל עצמם*י.
(משיחות ש"פ בהו"ב תשכ"ח, ויק"פ תשל"ה)
כ יר
הערות
- 5. פ"ה ופ"ו.
- 45. וראה בארוכה לקו"ש חלק ל' ע' 199 ואילך.
- 6. ו,לא מיראה ולא מכשלון כח" (ראה רמב"ם שם רפ"ב).
- 7. וי"ל שזהו גם מה שמתחיל הרמב"ם בהלכה ה,,כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה", דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה זו - ,צוו על התשובה", שעשיית
- 5. בחוקותי ג שיחות 1
- 6. התשובה היא רק מצד הציווי ועושה זה מצד בחירתו, בדוגמת כללות ענין המצות והעבירות שהאדם עושה מצד בחירתו, כמו שביאר בפ"ה. עיי"ש.
- 8. וי"ל (ע"ד הרמז עכ"פ) שזהו דיוק הלשון ,ומיד הן נגאלין", שאין צריך עוד דבר אפילו לא זכירת ברית אבות (בפרשתנו) כדי שיהיו נגאלין, אלא ,מיד" - רק מצד התשובה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.