208

עוונם", רש"י מוסיף ,יכפרו על עוונם ביסוריהם". דבר שאינו נמצא ב'תורת כהנים': לאחר הפירוש ש,יכנע לבבם הערל" - ,לצד התשובה הם הדברים" - מסיים ה'תורת כהנים' כי לאחר שיעשו תשובה ,אני חוזר ומרחם עליהן שנאמר: או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם".

מהדיוקים הנ"ל רואים, כי לפי ה'תורת כהנים' היתה כאן תשובה''; לעומת זאת לפי רש"י - פשוטו של מקרא - עדיין לא היתה כאן תשובה. ולכן מוכרח רש"י להוסיף, שהכפרה על העוונות באה ,ביסוריהם", כי בני ישראל עוד טרם עשו תשובה.

צריך להבין: מהו ההכרח בפשוטו של מקרא ללמוד (לא כמו התורת כהנים', אלא) שבני ישראל עוד לא עשו תשובה. ולכאורה, הפסוק הרי אומר ,והתודו... אז יכנע לבבם הערל" - כיצד אם כן אומר רש"י שהכפרה על עוונותיהם היא לא משום שעשו תשובה, אלא - ,ביסוריהם"?

ג. הצורך ב,זכות אבות" כדי להיגאל מוכיח שחסרה תשובה ויש לומר, שרש"י לומד זאת מכך,

אשר תיכף לאחר ,ואז ירצו את עוונם" - נאמר ,וזכרתי את בריתי יעקב...",

שעלדידי וזכרתי תבוא הגאולה (וכפי שרש"י מפרש שבמילים ,וזכרתי את בריתי יעקב" מרומז שאליהו הנביא יבוא ויבשר ,,גאולת בניו").

כי לכאורה אין מובן: מאחר וכבר נפעל ,ירצו את עוונם" - שבני ישראל כבר קיבלו כפרה על עוונם - מדוע זקוקים הם אז לזכירת זכות אבות כדי לזכות לגאולה?

ובפרט כפי שרש"י מאריך עד כמה הם זקוקים לזכות אבות - ,ואם (יעקב) אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו"?', זאת אומרת, יתכן שלא תספיק זכות אחד האבות, אלא יוכרחו להזדקק לזכות כל השלושה ביחד - הרי שבוודאי קשה: אפילו בהנחה שבני ישראל זקוקים לזכות אבות, מדוע היה עולה על הדעת לומר שזכות יעקב לבדו לא תספיק, בה בשעה שכבר אין עוונות לבני ישראל?!

ב'אור החיים*' נאמר: ,הוידוי יועיל להקל מעליהם הגזירות הרעות, אבל להשיבם לכנםי' צריך זכות אבות".

אך זה גופא דורש הסברה: כל הסיבה - והסיבה היחידה - לגלות, היא - העוונות (,ומפני חטאינו גלינו