168
שיחה א
א. "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור גו'"1, ובפרש"י: "למה נמנו [האבות] אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי"2.
ולכאורה מקורו3 בתורת כהנים4 עה"פ, וז"ל: "ולמה נאמרו אבות אחורנית, אלא אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק, ואם אין מעשה יצחק כדיי — מעשה יעקב, כדאי לכל א' וא' שיתלה לעולם בגינו".
אבל רש"י בפירושו שינה בכמה פרטים מדרשת התו"כ, ולא עוד אלא שפירושו הוא היפך מפירוש התו"כ:
בתו"כ מתחיל מאברהם, וממשיך "אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק", ומסיים ביעקב; ואילו רש"י כותב בסדר הפוך "כדאי הוא יעקב. . ואם אינו כדאי הרי יצחק כו' הרי אברהם".
הטעם לשינוי זה מובן בפשטות, כי רש"י מפרש פשוטו של מקרא, ובכתוב מקדים "בריתי יעקב" ל"בריתי יצחק. . בריתי אברהם", שמזה מובן, שזהו גם סדר זכירת ברית אבות5 — "כדאי הוא יעקב. . ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו ( — "ואף את בריתי יצחק") כו' אברהם עמו" ( — "ואף את בריתי אברהם").
אבל יש לבאר ולהסביר טעם שינוי זה — שלפי התו"כ, זכות יעקב היא גדולה יותר מזכות יצחק6, ושל יצחק גדולה משל אברהם, שלכן7 "אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק (שהוא גדול יותר8), ואם אין מעשה יצחק כדיי —
הערות
- 1. פרשתנו כו, מב.
- 2. המשך פרש"י זה "ולמה לא נאמר זכירה ביצחק כו'" (והשייכות לתחילת הדיבור) — נת' בההתועדות (דש"פ בהו"ב תשכ"ח — שאז נאמרה שיחה זו).
- 3. וראה ש"ך עה"ת כאן "ובתו"כ וכתבו ג"כ רש"י ז"ל למה נמנו כו'". ועוד.
- 4. ועד"ז בויק"ר עה"פ (פל"ו, ה) — אבל בשינוי גירסא (ראה הערה הבאה).
- 5. ובקרבן אהרן לתו"כ שם משמע, דזה שנמנו בכתוב אחורנית הוא (לא משום שזהו סדר זכירת ברית אבות, אלא) רק כדי ללמדנו שכל אחד מספיק בעצמו (ע"ש). וראה פי' המלבי"ם שם. ועוד [ולכאורה פירושם אינו ע"פ דרך הפשט. וראה הערה 7]. ולהעיר, שהגר"א גריס בתו"כ שנמנו כסדרם בקרא (כמו בפרש"י). וכן הוא בויק"ר שם (וראה ויק"ר הוצאת מרגליות שם).
- 6. וראה ויק"ר פרשתנו עה"פ (שם, ד) "אברהם לא ניצול כו' אלא בזכות יעקב כו' אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב". ע"ש. ולהעיר מההמשך בתו"כ כאן "ולמה ביעקב לא נאמר אף. . שמטתו. . שלימה".
- 7. ואולי יש לומר, שזהו עיקר יסודו של התו"כ שלא כתב בקרא האבות כסדרם — מפני שכן מתאים לפי תוכן הענין, כיון שזכותו של יעקב גדולה משל אברהם ויצחק (ואין צורך לדחוק כדברי המפרשים שבהערה 5).
- 8. דאין לפרש כוונת התו"כ שכולם שווים[ednref_36_*] (כהדיעה בויק"ר עה"פ — שם, א), אלא שאם אין זכות א' מהם כדאי, מצרפים אותם זל"ז — שהרי בתו"כ ממשיך "כדאי לכל א' וא' שיתלה. . בגינו" (וכדלקמן בפנים). [edn_36_*]) כדמשמע מפי' הקרבן אהרן לתו"כ שם. וצ"ע איך יפרש דברי התו"כ "אם אין מעשה אברהם כדיי מעשה יצחק" (וכן בנוגע ליעקב).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 208 לקו"ש חלק ל"ב ע' 168
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"ב ע' 168
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.