203

לא נתנבאו אלא לימות המשיח..." (ויהיה שינוי ממנהגו של עולם), צריך גם לומר ש,כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה..." - שלא כמו ר' אבהו ושלא כשמואל.

אך ברמב"ם בהלכות תשובה מצינו, כי למרות שפסק ,אמרו חכמים כל הנביאים כולן לא ניבאו אלא לימות המשיח..." (כנ"ל סעיף ח), הוא פוסק'*: ,אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולים לעמוד בו".

ועל פי הנ"ל הדבר מובן: דברי ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה - הם לשיטתו שגם בתחילת ימות המשיח יהיה ביטול מנהגו של עולם ועל כך ,נתנבאו כל הנביאים";

אך לשיטת הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח ,,עולם כמנהגו נוהג" - אין כל הכרח שצדיקים גדולים מבעלי תשובהלל.

טז. מדוע אכן תהיה תקונפה שניה ניסית: אמנם, לאחר כל האמור עדיין אין הדברים מחוורים כל צרכם: מכיוון שלדעת הרמב"ם, גדרם של ימות

המשיח - הבאים בהמשך לביאת המשיח - קשור בכך ש,עולם כמנהגו נוהג" - מה ההכרח שבימות המשיח עצמם תהיה תקופה נוספת בה יהיה ביטול מנהגו של עולם? ועוד ועיקר - מהי הסיבה הנפלאה שתיצור ותביא את החידוש הנפלא - ההנהגה של התקופה השניה?

הדבר יובן בהקדם דברי הרמב"ם ב'איגרת תחיית המתים**, שם מסביר, כי מה שפירש בספר היד החזקה' את היעודים שלעתיד (כמו ,וגר זאב עם כבש" ודומיהם) בתור ,משל וחידה" - ,אין דברנו זה החלטיי* כו' שהם משל, ויתכן שהם יתקיימו כפשוטם"*.

ולכאורה: לפי מה שנתבאר לעיל (סעיף יאדיב) הרי מוכרח שאין לפרש את היעודים בקשר למשיח וביאתו כביטול דבר ממנהגו של עולם - משום שגדרו של משיח הוא לפעול בעולם כפי שהוא ,כמנהגו נוהג" דווקא, כנ"ל?

יי במצב של ,כו" *תכנו

ניסים, אך הרומב"ם מתאר את המוכרח על פי הלכה

ויש לונזר הביאור בזה: