191

עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם" - ומצב זה הינו לכאורה ,ביטול מנהגו של עולם"'.

ב. דחיית התירוץ שגם מחז"ל אלו הם משל

לכאורה היה ניתן לתרץ"*!, כי לדעת

4) ולהעיר דהחילוק בין שני סוגי אילנות אלו, עץ מאכל ואילני סרק, הוא גם בהלכה (וראה גם לקמן הערה 52): בעץ מאכל נאמר (שופטים כ, יט) ,לא תשחית את עצה", ,רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת" (שם, כ), משא"כ אילני מאכל (ב"ק צא, סע"ב. רמב"ם הלי מלכים פ"ו ה"ח"ט*.

*14) ודוחק גדול לומר שהרמב"ם ס"ל שהמאמר בתו"כ והמ"ד בגמ' סוף כתובות הוא דלא כשמואל דאין בין עוה"ז לימוה"מ אלא כו' (שהרמב"ם פסק כוותי' - ראה לקמן ס"ח*. וכדמוכח גם מזה שבפיה"מ (שהובא לקמן הערה 7 מסביר מרז"ל ודעת החכם דארץ ישראל

בחוקות' א שיחות -

הרמב"ם - גם מאמרי חז"ל הנ"ל הינם ,ומשל וחידה", ולדוגמא5:

עץ מאכל, משמעו (כדברי חכמינו ז"לי) - תלמידי חכמים, וב,אילני סרק" הכוונה - לעמי הארץ; ולעתיד לבוא גם ,אילני סרק" - עמי הארץ - יתנו פירות, כלומר - הם יהפכו לתלמידי חכמים"' (או פירוש אחר כיוצא בזה*').

אך לא ניתן לפרש כך [מלבד שקשה לפרשי' בדברי תנאים ואמוראים (בניגוד לדברי הנביאים) שהם רק משל, הרי זה קשה יותר בנידון דידן] כי:

המאמר לעיל ב'תורת כהנים' בא בהמשך לכמה ברכות שתוכנם דווקא - ברכות בגשמיות, וביניהם גם פירוש הברכה שנאמרה בפסוק""!: = ,ונתנה האר יבולה ועץ השדה יתן פריו" - ,לא כדרך שהיה עושה עכשיו אלא

תוציא גלוסקאות, ולא כתב שהוא דלא כשמואל (וכדעת חכמים בשבת סג, א).

5 ראה עד"ז בענף יוסף לע"י כתובות שם. ולהעיר גם מעיון יעקב שם.

7 ראה רמב"ם סוף הל' מלכים.

8 ע"פ מרז"ל סוטה (מו, סע"א. וראה ב"ר פ"ל, ו. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 95 ואילך) ,מאי פירות .. מצות" - שגם אלו שבזה"ז הם רק בסוג ד,מלאים מצות כרמון" (ברכות נז, א. וש"נ), לעת"ל יעשו הרבה מצות ומע"ט.

*19) פרשתנו כו, ד.