280
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בתורה שעל ידי המלך המשיח תהא שלימות בקיום התורה והמצוות, אלא ,בערי מקלט" מוצאים שתהיה תוספת במצוה עצמה, ,ויספת לך עוד שלש ערים..." ,ולא צוה הקדוש-ברוך-הוא לתוהו".
כלומר, התורה עצמה אומרת שיגיע זמן שבו תהיינה מצוות התורה כראוי.
*ג. המבחן לאמיתותו של המשל*ח הוא בשלימות התורה והמצוות
לפי כל האמור לעיל מובנים דברי הרמב"ם בהלכה ג' ,ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך", ובכך הוא שולל שני ענינים: אין ענינו של המשיח ,לעשות אותו ומופתים ומחדש דברים בעולם"'", ולא זהו המבחן לאמיתתו?, והוא מסיים ,,ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים":
כיון שזה גדרו וענינו של המשיח, להביא שלימות לקיום הלכות התורה ומצוותיה, הרי אם עולה על הדעת ,שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם", לגרום
לשינוי בעולם, הרי זוהי סתירה לכך ש,התורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם"*,
וכיון שגדרו וענינו של המשיח אינם אותות ומופתים וחידוש דברים בעולם, מובן שאלה אינם המבחנים לאמיתותו.
בדיוק כשם שהמבחן לאמיתותו של הנביא הוא ,,האות שלו, שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו שנאמר וכי תאמר בלבבך איכה נדע הדבר...", כדלעיל בסוף סעיף ו. כלומר, המבחן לאמיתותו הוא בהיותו ,נביא", האומר דבר עתידות*;
הערות
- 1. כדמשמע לכאורה מפשטות לשונו. אבל ראה הערה הבאה.
- 2. כדמשמע לכאורה מהראי' מבן כוזיבא. וראה מאמר תחיית המתים רפ"ו.
- 3. בארוכה ביאור הלכה זו ברמב"ם והשגת הראב"ד בזה - ראה לקו"ש חכ"ז ע' 191 ואילך.
- 4. בלק גנ שיחות 18
- 3. ע"פ כהנ"ל יש לבאר מה שהרמב"ם מנה ביאת המשיח לא' מהעיקרים (ראה ראש אמנה פ"ג הספק החמישי. שו"ת חת"ס שם), שהוא לא רק ,לפי שביאת המשיח באה מפורשת בתורה בנביאים ובכתובים כו' לכן הכופר בביאתו הרי הוא כאלו כופר בתורה ובנביאים ובכתובים כו'" (ראש אמנה פי"ד ,והטענה השלישית". וראה שו"ת חת"ס שם), כ"א לפי שזה נוגע לשלימות גדר התורה, שא' מגדרי" הוא שיהי' זמן שהתורה וקיומה יהיו בשלימות.
- 6. בסגנון אחר: נצחיות ושלימות התורה, זה ש,התורה הזאת חוקי' ומשפטי' לעולם ולעולמי עולמים" (להיותה רצונו העצמי של הקב"ה - ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 18273 ובהערות שם) הוא לא רק בענין ציווי הבורא, כ"א גם בלימודה וקיומה בפועל, וזה יהי' בביאת מלך המשיח.
- 7. ועפ"ז אולי י"ל שזהו גם הטעם, שלא נמנה אמונה בביאת המשיח במנין המצות (ראה ראש אמנה שם פ"ה הספק הג'). וע"ד (ויתירה מזו) זה שציווים כוללים אינם נמנים במנין המצות (סהמ"צ שורש ד). ולהעיר מלשון הרמב"ם הל' מלכים שם ,וכל מי שאינו מאמין בו כו'", ולא כתב שצריך להאמין בו, כמ"ש בפיה"מ שם (וראה ראש אמנה ספי"ט).
- 4. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"י ה"ג: הא למדת שאין הנביא עומד לנו כו'. וראה שם ספ"ז. פ"ט ה"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.