187
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
ולכן מציינת התורה, שיש להתעסק גם עם הבן הרשע ועם מי שאינו יודע לשאול, כי לגבי שני סוגים אלו קיים חשש, שאם לא יסבירו להם את מצוות ליל הפסח, הם לא יקיימו את המצוות: הבן הרשע הרי, (כלשון רש"*?), ,הוציא את עצמו מן הכלל" - וצריך ,להכניסו" שוב אל תוך ה,עבודה הואת" של ,זבח פסח"*. ומי שאינו ודע לשאול הוא בן שאף אינו מבין שקיימת שאלה כלשהי, אפילו לא ,מה זאת" - ואותו צריך למשוך אל המצוות. כפי שמבאר רש"י? את ,והגדת לבנך" - ,והכתוב מלמדך שתפתח לו אתה בדברי אגדה המושכין את הלב".
ואילו לגבי הסוגים של ,טפש" (תם) וחכם, ניתן היה לחשוב, שאין כל כך צורך להשיב לשאלותיהם, כי אצלם אין קיים החשש שחוסר ההבנה יגרום לאי קיום המצוה, אלא זוהי בקשת הסבר בלבד. ולכן אין נאמר בתורה שצריך להשיב להם.
אך כאשר מגיעים לפסוק ,והיה כי ישאלך בנך" בפדיון בכור, רואים (א) שגם במצוות אחרות מחייבת אותנו התורה להשיב לשאלות ה,בן", (ב) שהתורה מצווה להשיב גם לשאלות של ,תינוק טפש", ומבהירה כיצד לעשות זאת.
ומתעוררת השאלה: בודאי גם הבן החכם שואל שאלות על המצוות, ואדרבה, בהיותו חכם יש לו, כנראה, יותר שאלות - ואם צריך להשיב לשאלתו של ,תינוק טפש", על-אחתכמה"וכמה צריכה היתה התורה להבהיר שיש לטפל בשאלותיו של הבן החכם!
על כך אומר רש"י שאכן: ובמקום אחר הוא אומר .. שאלת בן חכם.
וזהו הדיוק בלשונו של רש"י בהמשך לכך - ,דברה תורה כנגד ארבעה בנים": בכך מתכוון רש"י, כפשטות הלשון, שהתורה בכלל, לאו דוקא בקשר לליל פסח, מציינת את כל ,ארבעת הבנים". כלומר, מוצאים בתורה שבכתב הוראה שיש להשיב לשאלותיהם של כל סוגי הבנים, ,תם%
הערות
- 5. בא (יב, כו"כז) - בהתשובה להבן רשע, שמזה מובן שע"י התשובה אליו (,,אשר פסח גו'") משתתף הוא ב,זבח פסח". ומה שפרש"י להלן שם (יג, ח) ,תשובה לבן רשע לומר עשה ה' ל .. שאילו היית שם לא היית כדאי ליגאל" - הו"ע נוסף (ודלא כמ"ש במשכיל לדוד שם).
- 2. ועפ"ז יש לבאר הטעם (ויתורץ) שנקט רש"י (שם) הלשון ,לא היית כדאי ליגאל" (ע"ד לי הירושלמי שם ,ראוי להגאל") - ולא כלשון המכילתא (והגש"ף) ,לא היית נגאל" - כי רק הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו בשלשת ימי אפילה (פרש"י בא י, כב. שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. ונת' בלקו"ש חי"א ע' 3 ואילך) ולא נגאלו ממצרים. אבל זה שהבן רשע ,הוציא את עצמו מן הכלל" בנוגע לק"פ (מצה ומרור), אבל מודה הוא בשייכותו ליצי"מ - אינו מוציאו מיצי"מ, שלכן המענה אליו (דאילו הי" שם הר נגאל (כמו שאר הרשעים בענינים אחרים (לא - באי רצון לצאת ממצרים) שיצאו ממצרים), אלא ש)לא הי כדאי ליגאל. ועצע"ק ל' רש" ,,עשה ה' לי ולא לך".
- 3. בהר ג
- 6. עפ"ז מובן הטעם שנקט רש"י כאן ,תם"
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.