3

גו'", היינו מצד ההתקשרות של +אבינו" ובנ'י שהם ,בנים למקום" -- הרי מובן שכאו"א מבנ"י שהי' במצרים גם הפחותים ביותר ה"ה בכלל ,בני בכורי ישראל", כי התקשרות של אב ובנו היא טבעית ועצמית שאין בה שינוי וחילוף, וכמאחז"ל ** ,בין כך ובין כך אתם קרויים בנים" (ולכן) ,להחליפם באומה אחרת איני יכול* +: -- וכיון שכן, מדוע לא נגאלו כל בני ישראל ביצי"מ 1

ב) בגלות מצרים היו כמה סוגים

של רשעים *, ואפילו עובדי ע"ז?,

3) ראה קדושין לו, א * (שו"ת הרשבייא ח"א סקצי"ד), רות רבה פתיחתא ג וראה במדב"ר פ"ב, טו. ועור.

4) ואף שבקדושין שם מביא ע'"ז פסוקים הנאמרים לאחר מ"ת, כן אין להקשות שבד מאמרז'"ל הגיל מדובר בעם ישראל בכללותו ,להחליפם באומה אחרת אני יכול", ולא בנוגע לפרט של בנ'י,

כי מכיון שבהיותם במצוים כבר נקראו בנים והתקשרות ואהבה זו של אב לבנו (-- שאינה תלוי' בדבר), הוא דבר שבטבע הבריאה, וכנראה גם באב ובן למטה *, הרל בטבע אין שנוי -- בין קודם מ"ת לכמו שהוא לאחר מ"ת, וגם מובן שכאו"א הוא בן להקבייה (וראה תניא פ"א ורפב : דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות כו' ונפש השנית בישראל .היא כו' כדכתיב בגי כו') והתקשרות זו היא גם בנוגע ליחיד.

5) ראה זח"ב קע, ב. וראה שמו"יר פ"א, ל. תנחומא פרשתנו י, פרש"י ב, יר.

66 זהר שם. מכילתא שמות יך, כת.

שס\ות א

עד שגם ביציאתם ממצרים ;פסל מיכה עובר עמהם" ** ובכ"ז זכו לגאולת מצרים -- ולמה לא נגאלו אלו שלא רצו לצאת ממצרים.

ד, ויובן זה בהקדים לבאר ענין כפרת יוה"כ -- שדעת רבי" היא ש,על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יו"כ מכפר"יי, אמנם ,מודה רבי בכרת דיומא" יי (כשעובר על האיסור של עינוי ומלאכה דיו"כ עצמו :6 שאין יוהכ"פ מכפר צ"ז.

ולכאורה גם בזה יש לתמוה: מכיון ש,על כל עבירות שבתורה יו"כ מכד

פר", היינו גם על עבירות חמורות **

-- למה אינו מכפר ,בכרת דיומא" 1

ומבאר בזה הרגצובי ": כיון שהחטא הוא בענינו של יוהכ"פ גופא הרי הוא עצמו בגדר גורם להחטא, א"כ א"א שהגורם להחטא הוא גם המכפר עליו, דאין קטיגור נעשה סניגור **.

ילקוט ראובני שמות יד, כז. שמו"ר פמ"גה ח. תנחומא תשא יד.

ואין לומר לפי שהיו ,מרובים" -- כי הרי ישראל (גם בהיותם במצרים) .הן מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א).

) ראה סנהדרין קג, ב (לייא של רשייי). תנחומא שם (עיין עץ יוסף שם). שמו"ר פכ"ד, א. וש"

1 פרש"י שםי