183

4 לקוטי שנתיים ברציפות, שנת השמיטה ושנת היובל, ועל כך אומרת התורה ,וצויתי את ברכתי... לשלש השנים" - ולכן מופיעים פסוקים אלו לאחר דיני היובל.

אך בפירוש רש"י אין להסביר כך, כי רש"י"' מבאר שהפסוקים ,וצויתי את ברכתי... וזרעתם את השנה השמינית..." אינם עוסקים ב,שמיטה השביעית", הבאה בסמוך ליובל, אלא - ,מקרא זה נאמר בשאר השמיטות כולן", ולאו דוקא בשמיטה שלפני שנת היובל.

ולפי זה תמוה'!: מדוע אין רש"י מבהיר, כיצד מופיע ,מקרא זה", רק לאחר דיני היובל?

ב. "וכי - עתידים אתם לומר"

יש שאלה נוספת שרש"י היה צריך, לכאורה, להתייחס אליה:

מן הביטוי ,וכי תאמרו מה נאכל" משתמע שודאי הוא שישאלו זאת, שהרי כשהכוונה היא ,שמא תאמרו" מתאים היה יותר הביטוי ,ואם?י תאמרן", כנאמר ,ואם אמור יאמר העבד",

וכפי שמפרש רש"י על הפסוק+

בהר ג

אודות נביא השקר5 ,וכי תאמר בלבבך איכה נדע..." = ,עתידים אתם לומר, כשיבוא חנניה...".

ואין מובן: מדוע משתמשת התורה בביטוי שמשמעותו ,עתידים אתם לומר"*!, כאילו כך צריך לנהוג?"?

שהוכחת רש"י היא מלשון ,כי" (ובבאר יצחק שם - שהיא מ,וכי", בתוספת וא"ו, והרי גם כאן נאמר ,וכי תאמרו גו'". אבל בלבוש שם שהוכחת רש"י היא מהמשך הכתוב, ע"ש).

ולהעיר מפרש"י עקב (ז, יז - הובא בלבוש ובאר יצחק הנ"ל) ,כי תאמר .. על כרחך לשון דילמא הוא שמא תאמר כו' ולא יתכן לפרשו כן'" (ומשמע שאי"ז פי' הפשוט). אבל ראה לקו"ש חי"ד ע' 78 הערה 3. וראה הערה 16. ואכ"מ.

6 וכמפורש בתו"כ פרשתנו עה"פ - ,וכי תאמרו עתידים אתם לומר" (וראה מלבי"ם כאן). ולכאורה מה שלא העתיק רש"י זה בפירושו כאן - כי זהו פי' הפשוט (ומה שפי' כן בפ' שופטים, הוא בעיקר בשביל המשך פירושו שם - ,כשיבא חנני כו'").

בפרש"י ר"ה (ג, א ד"ה כדריש לקיש) מפורש ד,וכי תאמרו מה נאכל" הוא ל' דילמא, שמא. אבל פרש"י על הש"ס - הוא פשוטו של הש"ס, דרך ההלכה. וראה לקו"ש חי"ד הנ"ל. ועצ"ע.

אבל - באם שאלה זו היא בלתי רצו", לכאו' הו"ל לרש"י לפרש כן.