183

שיחה ב

בהר ג

א. ,וכי תאמרו מה נאכל"

כבר דובר פעמים רבות כל כך, שרש"י משיב בפירושו על התורה על כל השאלות המתעוררות בפשוטו של מקרא, ובמקומות שאין הוא מוצא את התשובה בדרך הפשט הוא אומר ,איני יודע" וכדומה'.

לפי זה נדרש הסבר:

בתחלת פרשתנו מפורטים דיני שמיטת קרקעות, ולאחר מכן דיני היובל, ובהמשך לכך - ,וכי תמכרו... אל תונו..."?. ולאחר ההלכות של שמיטה ויובל אומרת תתורה': ,,ועשיתם את חוקותי... ונתנה הארץ פריה. .. וכי תאמרו מה נאכל... וצויתי את ברכתי... וזרעתם...".

יש להבין: השאלה ,וכי תאמרו מה נאכל..."* מתעוררת מיד עם לימוד דיני השמיטה ,ושבתה הארץ שבת לה',.. שדך לא תזרע... לא תבצור..."5. = מדוע משיבה התורה לשאלה זו רק לאחר דיני היובל*, ולאחר ,,וכי תמכרו... אל תונו... "?

אילו לא היה הענין מובא באופן של שאלה - ,וכי תאמרו מה נאכל..." ותשובה ,וצויתי..." - ניתן היה לתרץ שההבטחה ,וצויתי..." באה כהמשך לברכות שמבטיח הקדוש-ברוך-הוא לישראל על קיום המצוות של שמיטה ויובל? - ,ועשיתם את חוקותי..." - ,וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה... וצויתי את ברכתי... ועשת את התבואה לשלש השנים".

אך כיון שהתורה מתכוונת לשלול את השאלה ,וכי תאמרו מה נאכל", צריך היה לכתוב זאת מיד כשהשאלה מתעוררת, מיד בציווי על השמיטה*.

יש המפרשים", שהפסוקים ,וכי תאמרו... וצויתי את ברכתי... לשלש השנים". אמורים לגבי היובל שלאחר השמיטה, שאז אסור לעבוד את האדמה